Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 119 (sequence 128)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--128-8004086- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
שהולכת ומתרבה מחלק לחלק בחלקי הזמן, מותנית, אלא שהתוספת בעצמה אחת היא לכל חלקי הזמן השוים, וזוהי מהירות בתוספת קבועה. ה♦ לפיכך כשנדע התוספת בסוף רגע אחד כמה היא ונדע גם כן משך הזמן שהכה הולך ודוחף בו כמה הוא, אפשר לכוון מדת הדרך שעבר הגוף. עד שאתה נותן מהירות הגוף לשיעורין שיעור שיעור לכל חלק וחלק מחלקי הזמן, תן אותה בינונית, היא המחצה מן המהירות בחלק האחרון, שתהא אחת לבלם מתחלת טלטולו של הגוף ע״י הדחיפות ועד סופו. היתה התוספת בסוף רגע אחד 30 רגל וזמן הטלטול 3 רגעים, הרי מהירות הגוף עולה בסוף זמן.זה 3 פעמים יתר על כן, כרי 90 רגל. כשאתה נוטל המחצה מזה, היא 45 מהירותו הבינונית לכל רגע ורגע, ומכפיל אותה על 3 רגעים , אתה מוצא אורך הדרך של 3 רגעים 135. היה זמן הטלטול רגע אחד בלבד, אורך הדרך שהגוף עובר בו בכל חלקיו 15 רגל, מפני שהמחצה מן המהירות שבסופו היא המהירות הבינונית לכל חלק וחלק מחלקי הרגע. החכמים נותנים בהלכה זו סימן:*^.=6; אות 6 מסמנת אורך הדרך, אות 8 התוספת בסוף רגע אחד, אות;1 כך וכך רגעים, אותיות *8 למעלה מן הקו מסמנות המהירות כסוף הטלטול, מספר 2 למטה מן הקו מסמן חציה של מהירות זו, ונקרא כך? 8 שוה לאותיות ^מחולקות לחצאין כפולות על 1 . ו* שני כחות שבאים ודוחפים את־הגוף,בין באים כאחד בין באים בזהאחר זה, פעמים מסייעים זה לזה, פעמים מתנגדים ופעמים קצת מסייעים וקצת מתנגדים. היו מסייעים, הרי הם מדריכים את הגוף לצד אחד ז והדרך, שהוא עובר ברגע ע״י שניהם, יש בכללה מה שהיד. עובר ע״י כל אחד ואחד בפרט; היו מתנגדים, אחר רוחק לצד זה ואחד לצד שכנגדו: כשהם שוים, כל אחר ואחד מבטל פעולתו של חברו השקול כנגדו, והגוףעומד, וכשאינם שוים, הגוף הולך לצד המרובה שבהם, והדרך שהוא עובר עכשיו ברגע, אין בה אלא מה שהיה עובר ע״י המרובה לעצמו בנכיון שיעור הדרך של הפחות ממנו. ז*.היו קצת מסייעים קצת מתנגדים, ודרך כלאחד משונה משל חברו אלא שאינן זו כנגד זו לגמרי, הגוף הולך לא לכאן ולא לכאן אלא בין שתיהן: היו הכהות שוים, מהלךבאמצע, לאחיו שוים, נוטה בדרכו יותר להמרובה שבהם. אחד הם שדם ואחד לא שוים, שיעור דרך זו, שהוא עובר ברגע, פחות מסך הבולל שתי הדרכים ביחד ומרובה מהיתרון של האחת על חברתה. זה הכלל: כל שנטיתן של הדרכים המשונות מתרבה, אורך הדרך שביניהן מתמעט, וכל שנטיתן של הדרכים מתמעטת, אורך הדרך ביניהן מתרבה; דרך זו שביניהן הוא אלכסון של מין מרובע *) *) פאואלילאגיאם בלע״ז.