יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 76 מבחינה אחרת — כן. אמריקה הריהי המקלט הגדול של היהודים הנרד¬ פים מארצות אירופה הגדולות. גורם זה יצר באמריקה תנאים שהם שונים מאלה שבאנגליה. כ־60 אחוז יהודי מזרח אירופה נמצאים אצלנו. רוב מנינם רוסיים ופו…

79 בירנבאום השאלה, אם הנידון הוא לאום או לאו, נפתרת לחיוב, כשאך איש אהד — בין אם הוא נמנה אתו או לאו — יודה בלאומיותו. אולם הלאום היהודי מוכר בתור שכזה לא ע״י אחד בלבד אלא ע״י מאות אלפים, ביניהם כמעט כל שאינם בני ברית. ואני מאמין, שכל מי שא…

78 יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאהר הצהרים כל קשר עם שאלת האירגון. על האירגון להיות רק האורגאן שיוציא לפועל את החלטות הקונגרס. מטרת ההצעה היא לאפשר לנו לסקור את שורותינו ולהכיר את המחנה שלנו• לפי דעתי אין להחלטה על שאלת האירגון ולזה ולא כלום. …

81 בירנבאום היהודית. אזי באה שנאת היהודים הנושנה בדמותה החדישה,!האנטי¬ שמיות הגלויה או המוסתרת, ההתנגדות האינסטנקטיבית מצד כולם — השבעים במדולדלים — למחוסרי עם, לנטולי קבע לחשודים. רע מזה הדבר, כשהיהודים שנעשו לאירופיים, שוב אינם נתפשים ע״י…

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 80 פנים אי הטבעיות הלאומית התרבותית של היהודים, היא משנה רק את צורתה. כדי להוכיח את זה הרינו רוצים לקבוע תחילה את מהותה של "הציביליזציה האירופית". שימוש לשון זה מוביל לכמה מיני אשליות. הוא מרגילנו להאמין…

83 בירנבאום אימתי תשיג הציונות את מטרתה ותכריע את ההתבוללות המוטעה, שבאה לעולם קצרת חיים. יחד עם זה נתקשרה תוך כך התפתחות עתידו של העם היהודי קשר בל ינתק עם הציביליזציה האירופית. הן רק בה הגיעה בתולת ישראל לבגרות, בה הוכשרה להקביל את פני חת…

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 82 שמיות, זרם בלתי תרבותי ובלתי ציביליזאציוני לחלוטין, כי כזה הוא מעיקרו. הוא מביא לכלל טעות את העמים ביחס לשאלות החשובות ביותר של המין האנושי, הוא מזייף את התנועות הלאומיות הפוליטיות, הסוציאליות והדתיות…

85 בירנבאום ■משמעותה: פתרונה האיטי, אבל הבטוח, של שאלת היהודים הבלתי־ תרבותית;אף לגויים. פתרונה יבוא, כשאך הללו יווכחו שהסייגים החוקיים :או החברתיים נגד היהודים אך למותר המה. אפס, זה יתכן רק אז — בעיקרו של דבר ובלי שים לב אל המזל הפוליטי הח…

יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאחר הצהרים 84 הרוח. לבעבור תהא הקידמה אפשרית אין על החוק לשמש רק כיסוד לתרבות, אלא שומה עליו להיות יותר, הרבה יותר מזה. היינו: להיות. מתקדם והולך בתוך ההתפתחות הרוחנית הכללית של העם ויחד אתה. אולם היסוד יכול להיות …

87 בירגבאום אמנם בטעם חדיש ביותר — רק הרגשות לציון יש בהם הכוח למנוע את המהגרים החדשים מלשאת את נפשם מקשיי הכיבוש של החרות והתרבות הצעירה אל סיר הבשר של ארצות הגלות, שהוא לעתים יותר ריק מאשר מלא, ולהגשים געגועים אלה. ערובה זו שבא״י הנו יתרו…

יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאחר הצהרים 86 למבחן מצד עיקביותו ההיסטורית? אם תוצאת המבחן רצויה, אז יש לקוות, שהמאויים והמשאלות מובילים בדיד הנכונה. הוכחה עקיפה זו מוצדקת לגבי כל תנועה פוליטית ורק היא אפשרית. הוכחות ישירות המכוונות ,,לאחרית הימי…

89 הנשיא, פארבשטיין הנשיא: רשות הדיבור לד״ר פא רב שטיין. החיים הכלכליים של היהודים *> ד״ר דוד פ א ר ב ש ט י י ן (ציריך): נאספים נכבדים! נועדנו פד. יחדיו להתוכח על הדרך שהציונים ילכו בה. ראשית כל מן הראוי שיהא בדור לנו: מה רוצים הציונים ולמה…

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 88 יש לדבר על קשיים ומכשולים. אד אין אדם אמיץ וסבלן נרתע מפני אלת מנקודת ראות זו, הרי בהגיעי לענין!הקשיים, נגמר תפקיד ההנמקה שלי ואהיה עובר כבר על גבוליו, אם אך אגע אף בקיצור האפשר בעיקרי הקשיים הללו. בי…

91 פארבשטיין את היהודים נסיבות אחרות לבקש להם בית משלהם ואף למפטר מאורח חייהם שעד כה. היהודים, נוכל לומר בקיצור, היו במולדתם ועוד אחר כך בבבל עם חקלאי גמור. רק משגורשו ממפתן ביתם נאנסו לעבור אל המסחר. את סיבות המעבר נוכל להסביר לנו בנקל. או…

יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאחר הצהרים 90 הרופאים — לרופאי גדוד ראשיים, עורכי הדיו לתובעים מטעם המדינה וכר. עלינו להודות, שבאי־הבנת האופי והמטרה הציונית אשמים במקצת הציונים גופם. כל תנועה חדישה הריהי בראשיתה תנועת האינטליגנ¬ ציה, של צבור הסטו…

93 פארבשטיין אינה מפותחה כל צרכה. ליהודי ניתן לסחור גם בימי הכינים, כל עוד לא שגשג מעמדו של סחר הארץ1). הרדיפות החלו לראשונה בביצאנץ ב״שוק המסחר הנוצרי הראשון של ראשית ימי הכינים2) ואז הגיעו גם לאיטליה, "העם המפותח הראשון של ימי הכינים׳/ אח…

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 92 לחלוקת הלחם לפרוליטארי היהודי? היהודי יכול לכל היותר להיות לעבד. הרבה יהודים שקעו ודאי בעבדות ובמשך הזמן .אף הושמדו כיהודים. ההמונים הרחבים נלחמו בודאי בשקיעה בעבדות, בקשו להם משלח־יד, כדי להיות "בני …

95 פארבשטיין של תקופת ימי הבינים. יוזף הנאצל מאוסטריה היה אחד הראשונים, שחפץ לשפר את מצב היהודים. אך מתוך צו הסבלנות שהוציא הו יש לראות שיחד עם זד. היה מעונין, שהיהודים יפתחו את המלאכה והמסחר. הפילוסוף פרידיריך הגדול לא נתן לפילוסוף משת מנד…

יום א׳ לדיונים הישיבה שלאחר הצהרים 94 לכתחילה היו אדוני הארץ "אותם ששדדו חוקית את היהודים, ואת אותו השוד עשו לחלק בלתי נפרד של הפוליטיקה הפיננסית שלהם"1), אלצו את היהודי להיות משיך, ומתוך כך, השניאוהו בעיני כל ואז "יכלו חליפות להיטיב לו ולש…

97 פארבשטיין את זה לעתים קרובות1). גגד שיטה זו יש למחות בכל תוקף. יהודי מזרת אירופה עניים הם, אך אנשים ישרים. חלק גדול מהם אוכל את לחמו בזעת אפו, ואפילו יהודי הנשך ממזרח אירופה עומד על רמה גבוהה יותר מאיזה אדון ארתור ממערב אירופה. חלק גדול …