Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 92

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 92 לחלוקת הלחם לפרוליטארי היהודי? היהודי יכול לכל היותר להיות לעבד. הרבה יהודים שקעו ודאי בעבדות ובמשך הזמן .אף הושמדו כיהודים. ההמונים הרחבים נלחמו בודאי בשקיעה בעבדות, בקשו להם משלח־יד, כדי להיות "בני חורין" ועם זה "מוכשרים להשתכר". ההמונים הרחבים הוכרחו להתפזר. והעובדה, שרוב היהודים המפוזרים נאלצו לחיות על המסחר, הרי אינה מוטלת בספק בעיני המומחה לכלכלה לאומית1). היהודי נאלץ להיות לסוחר עוד בימי קיומה המדומה של מדינת היהודים, או אחרי חורבנה, משנושל על ידי הרומאי והסורי. היהודי נעשה לעירוני ויצר את ראשיתו של האזרח החפשי — וראשית זו פירושה אף ראשיתה של שאלת היהודים החדישה. באה תקופת ימי הבינים. תולדות היהודים בימי הבינים אינן אלא דיוקנן של תולדות היהודים בהוה ואף בעתיד — אם היהודים ימשיכו חייהם כזרים, כאורחים בארצות זרות. מטיבים ליהודים, כל עוד זקוקים להם — רודפים אותם, בזים להם, כשאין צורך בהם. היהודי בימיהבינים אינו יכול לרכוש אמת קרקע2), אינו יכול להיות גם איש מיליציה, איבו יכול לפעול בשרות הצבאי, למען לא יתחרה בשאינו יהודי, שעיקר עיסוקו לא היה אלא שוד האבירות3). היהודי שלא רצה או לא יכול להיות משועבד, נעשה סוחר. במחצית הראשונה של ימי הבינים היו היהודים סוחרים4), יען כי "יהודים׳ לא יכלו למצוא את מחיתם אלא במסחר"5). השבט היהודי הזר נאלץ לשמש לסיפוק צרכי הגזע החזק הימנו6). היהודים סיפקו אז צורך רב, את צורך הפעולה המסחרית המקצועית7). משלח־ידם גרם לכך, שנזהרו מלהתיישב במקום אחד במספר רב, אלא השתדלו ככל האפשר להשתקע במקומות רבים8). אך היהודי הריהו זר• על היהודי "הזר להשמד ולהכחד, אם אין בכוחו אלא לשרת"9). הוא הנו סחורה זרה, שיבואה מותר, כל עוד תעשית הארץ 1) Roscher : Die Stellung der Juden im Mittelalter — Tuebinge Zeitschrift fuer die gesamte Staatswissenschaft, 1875, S. 508. 2) Nuebling: Die Judengemeinden des Mittelalters.69 XXXIX וכן Ashley: Englische Wirtschaftsgeschichte I, 206. וכן 3) Nuebling, Ibid. XXVI; Lamprecht, Ibid. S. 461. 4) Lamprecht, Ibid, S. 1452. 5) Nuebling, Ibid, S. 173. 6) Gumplowicz: Der Rassenkampf, S. 164. 7) Roscher: Ibid. S. 506. 8) Buecher: Die Bevoelkerung von Frankfurt am Main, S. 527. 9) Gumplowicz: Ibid. S. 177.