Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 85 (sequence 111)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0113-3518900- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
85 בירנבאום ■משמעותה: פתרונה האיטי, אבל הבטוח, של שאלת היהודים הבלתי־ תרבותית;אף לגויים. פתרונה יבוא, כשאך הללו יווכחו שהסייגים החוקיים :או החברתיים נגד היהודים אך למותר המה. אפס, זה יתכן רק אז — בעיקרו של דבר ובלי שים לב אל המזל הפוליטי החולף — כשהיהודים לא יפתיעו עוד בשום מקום במספרם או בשליטה מקצועית, וכשיהיו זכאים לתבוע כבוד במשפט העמים. אך שתי ההנחות הללו תתאפשרגה דק על ידי המולדת היהודית. ככל שזו תתבצר יותר, ככל שיגדל ויסתעף זרם העליה היהודית מכל הארצות, כן יגדל בטחונו וערכו של מעמדם הלאומי, החברתי והתרבותי של יהודי הגולה, וכך ייראה גם בעיני היהודים גופם. אולם גדולה בהרבה מהריוח העקיף הזה היא התועלת הישירה, שהאנושות תפיק מהצלת הכבוד היהודי במשפט העמים. על ידי מאורע היסטורי זה תתעשר מפת הציביליזציה האירופית בגוון תרבותי הדש, לאירופיות החיה הממשית יצורף עם הדש, — חדש ועם זה עתיק, עם שעמד בנסיון, עם שתרם כה הרבה ליסודות הלאומיים של הציביליזציה המערבית הכללית, שבכוח כשרונותיו והתפתחותו המקורית נראה עוד מוכשר להשתתף השתתפות ממשית במפעל ציביליזאציוני עצום. את האירופיות יש להעריך לא לפי מהותה כיום, אלא יותר מזה לפי האפ¬ שרויות הרבות הגלומות בה, לפי הפירות שהיא עתידה לפתח מפרודו־ תיה. כשמכונה כלכלית זו תבורך אי פעם ביסודות סוציאליים־אתיים, לא פחות מאשר ביסודות תרבותיים־פוליטיים־אסתטיים, או יותר נכון כששני היסודות הללו יתמזגו ויהיו לחטיבה אחת בלתי נפרדת, או אז עתידה אירופיות מעודנת זו להיות לברכה רבה לאנושיות. אולם מי •מהעמים יכשר יותר לטפס ולעלות הראשון על דרגת אותה הציביליזאציה של העתיד מאשר אותו העם שחונך על ידי השתלשלות גורלו דוקא לסגולה זו, מאשר ישראל שרכש לו במשך ארבעת אלפים שנה רגש מאין כמוהו לצדק סוציאלי ולמד מהציביליזאציה האירופית המודרנית, זו המורה להועיל המלמדת במהירות וביסודיות את החוש לשלטון המדיני ותפארת החיים. אין זה כלל מן הדין, שעם בעל תערובת מוצלחה זו של קנינים נפשיים יתקיים קיום צועני, חסר בית — למשא לעצמו ולמורת רוח לזולתו. אכן, האם ניתן לשנות את פני ההיסטוריה בכוונה תחילה י — שואלת הידענות הנפחדת. בכוונה תחילה? וכי אין ההיסטוריה, כפי שעינינו תופשות, נוצרת על ידי זה שבני אדם מציגים להם מטרות, רודפים אחריהן, משיגים או שאינם משיגים אותן? וכי יש או האם היה אמצעי אחר לשם בדיקת ההתאמה ההיסטורית של צעד שנעשה מאשר להעמידו