Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 86

יום א׳ לדיונים * הישיבה שלאחר הצהרים 86 למבחן מצד עיקביותו ההיסטורית? אם תוצאת המבחן רצויה, אז יש לקוות, שהמאויים והמשאלות מובילים בדיד הנכונה. הוכחה עקיפה זו מוצדקת לגבי כל תנועה פוליטית ורק היא אפשרית. הוכחות ישירות המכוונות ,,לאחרית הימים" הריהן, פשוט מהנמנעות. כי לולא כר היה בזה משום טריפת קלפים היסטורית, ובזה אין אנו עוסקים. לעומת זה יש בה בתנועה הציונית, כבכל תנועה רבתי, משהו מהנבואה. אין אדם זקוק אלא לחושים, כדי לתפוס את זה. עם כל זה עוד טרם הגענו בדרך הוכחותינו עד הסוף, כי מה שנאמר עד כה על עיקביותה ההיסטורית של הציונות אינו מכוון אלא כלפי ההכרח ברכישת ארץ. היהודים זקוקים לארץ, הם זקוקים לזאת לפי מהלך התפתחותם, ואין ספק שישיגו זאת. זוהי המסקנה. מעתה יכול כל שאינו דורש ערובה שחור על גבי לבן גם להאמין שמצוא תימצא כבר פינת ארץ מתאימה. אולם הציונות מרחיקה לכת, היא דורשת דוקא את ארץ ישראל. עלינו לנמק, איפוא, גם דרישה זו, כלומר: מצידה ההיסטורי התרבותי. אפשר, כמובן, לדרוש את זו מתוך השקפה הרגש הטהור, ואין ספק שחלק גדול של הציונים מושפע באמת מהרגשות בלבד. מגוחך יהיה לעשות ללעג את הרגש הרומאנטי או את רגש ההערצה של הזולת רק משום שהלועג גופו הנו אולי איש השכל, או בעל רגשות הנוטים לכוונים אחרים. אולם על כל פגים, מן הדין הוא לבחון קודם כל את הרגשות העומדים לשרות הכלל, כמה מהתועלת בהם למענו. מבחינה זו ודאי שראשי הלוחמים למקום משכן לעם היהודי היו יכולים בצדק להתנגד לא״י—אף על פי שהרגש לארץ זו נטוע בלב העם היהודי, ואולי אף בהם עצמם — אילו אי אפשר היה לפעול ברגש זה מאומה. אולם הלא אפשר לפעול ברגש זה רבות, באשר הארץ שהיהודים זקוקים לה אינה צריכה דוקא לכוח משיכה מיוחד — עצם התקוה לצאת ממצוקה לרוחה מכשירה סוף סוף בעיני המהגר כל ארץ שהיא, אולם בדין הוא שיהיה לה כוח אחר בהחלט — כח אחיזה. על הארץ להחזיק בעולים היהודיים, עד גמר התהליך הממושך של הפיכת עם סוחר נודד ונטול קרקע לעם מושרש לכל מקצועותיו, וביחוד בחקלאות, כלומר: עד שלאום חסר תרבות יהפך לבסוף ללאום תרבותי. ואכן כח זה לא ניתן אמנם אלא לא״י, בזכות הרגשות שהיא שופעת על המוני העם היהודי. רגשות אלה הם הם האמצעים היחידים מבטיחי ההצלחה, שניבחנו כבר בנסיונות התישבות שונים, למען נתק את כבלי הגלות והגיטו העתידים להיות נגררים אחרי ישראל בארץ החופש וינסו למשכו אחורנית. או אם להשתמש ליתר הסבר בציור מקראי המנוסה