Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in … · 1898-01-01 · פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897) · p. Seite 76

יום א׳ לדיונים ♦ הישיבה שלאחר הצהרים 76 מבחינה אחרת — כן. אמריקה הריהי המקלט הגדול של היהודים הנרד¬ פים מארצות אירופה הגדולות. גורם זה יצר באמריקה תנאים שהם שונים מאלה שבאנגליה. כ־60 אחוז יהודי מזרח אירופה נמצאים אצלנו. רוב מנינם רוסיים ופולניים. אמריקה הנה הארץ הרכושנית המפותחת ביותר. הלחץ על ההמונים מעיק שם יותר מאשר באיזה מקום אחר. והרי כולנו יודעים, שהיהודים הנרדפים ממזרח אירופה לא ערכו נסיעות תענוג לאמריקה, לכן משפיע, כמובן, לחץ זה עליהם יותר מאשר על האחרים. הרינו יכולים לציין ביחס להגירה לאמריקה שתי תקופות. בראשונה, לפני עשרים שנה, הלך אדם לאמריקה, כדי לבקש שם אושר לעצמו ורבים הם שבקשו שם את אשרם וגם מצאוהו. אחר כך באו אותם שבקשו שם למצער מקום מולדת, שרצו לשפר שם את מצבם הכלכלי, ואשר לא הצליחו ואף לא יצליחו. הגיעו הדברים לידי כך, שהפרוליטריון, כפי שהוא מתגלה בחיי העם האירופי, גדל ורב. דעת הצבור הרימה את קולה נגד הגירה נוספת המכניסה אלמנטים הנופלים לעול על המוסדות הכלכליים. מן הדין היה להתחשב בדעת הצבור הזאת ולחוק חוקי כניסה חדשים. כל הוקי הכניסה הללו לא באו משום אנטישמיות, כי אם משום התגוננות פוליטית־כלכלית. שוררת אצלנו בין היהודים האמריקאיים סולידאריות הנשענת על רצון טוב הדדי מיוחד, הלא הם מוסדות המסדר הידועים היטב ומוכרים באירופה. ביחס לאלה ישנה, כפי שהיתה לי ההזדמנות להכיר, אי הבנה רבה. מוסדות המסדר מיוסדים על בסיס חמרי, כעין ביטוח חיים, מעין קופות מות, או כיוצא בזה. אמנם על כל פנים קיימת גם באמריקה מין אנטישמיות, אך אין זו אלא אופנה שהביאוה אתם חוגים זרים. עד כה לא הגיעה לכלל התפר¬ צות, אולם היא עלולה להתפשט עוד• אכן למזלם של היהודים האמריק¬ איים, אין באמריקה לאומים, כי אם גוש גזעים שונים. ניסו באמריקה לעשות גם פוליטיקה התישבותית. בארצות הברית גופן נוצרו מושבות יהודיות, אך הללו לא נראו עד כה מוצלחות ביותר. תחת ההתעסקות בחקלאות, התעסקותן מעורבת: בעונה אחת הם אכרים, בעונה אחרת פועלי חרושת. ההתישבות יצאה מידי אנשי התעשיה ומידי סוחרים יהו¬ דיים, שהשתמשו בה לטובתם ונצלוה. מזמן לזמן העסיקו גם בגננות. יש להזכיר עוד תופעה אחת מעניינת: שאיפה מסויימת בין המת¬ בוללים היהודיים לשעבר, רגש שדוחף אותם אל היהדות העתיקה. זה בולט ביהוד ביסוד ארגון לאומי של נשים יהודיות, שנוסד, יותר שלא מדעת, על בסים לאומי. יש לנו תנועת נשים יהודיות. יכול אני להודיעכם את העובדה, שרב רוסי צעיר הוזמן ע״י גבירות יהודיות עשירות להר¬ צות בין חוגים אמידים בערים שובות סדרת הרצאות על דברי ימי ישראל