Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Journal
- Stenographisches Protokoll der Verhandlungen des … Zionisten-Kongresses … in …
- Volume
- 1 (1898) Basel, 29. bis 31. August 1897
- Issue
- פרוטוקול רשמי (31-29 באוגוסט, 1897)
- Date
- 1898-01-01
- Page
- Seite 81 (sequence 107)
- Language
- German, English, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 55% known words query
- IRI
…/3476254-3476255-3476256--0109-3518896- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
81 בירנבאום היהודית. אזי באה שנאת היהודים הנושנה בדמותה החדישה,!האנטי¬ שמיות הגלויה או המוסתרת, ההתנגדות האינסטנקטיבית מצד כולם — השבעים במדולדלים — למחוסרי עם, לנטולי קבע לחשודים. רע מזה הדבר, כשהיהודים שנעשו לאירופיים, שוב אינם נתפשים ע״י אירופיותם המפשטת לדמיונות השוא של האזרחות העולמית, אלא משיגים אותה בעיני תבונה בלבד. היא נעשית להם חשבון כלכלי ערום חדיש על יסוד כמה מושגי תרבות חנוטים, וכן קמים אותם היהודים העניים והעשירים, שהכסף הוא אלהיהם. ישנם אמנם עובדי ממון כאלה, כמובן, למדי, ואולי גם באותו מספר, אף בין אחרים, אך שמה אינם יכולים לפעול פעולה כה משחתת, שכן השקפת תועלתם העצמית הגסה מוצאת בתוך העם השפעת־נגד תרבותית עצומה. ומלבד זה לגבי אחרים מביאים אותם לכל היותר רק בחשבון, לגבינו אין עושים כי, הואיל ועלינו הזרים חסרי החסות אומרים, שכלנו הננו אנשי חשבון קרים נטולי רגש. ובכן, שוב חומר לאנטישמיות. התוצאה השלישית הרת הפורענות של האירופיות המפשטת — בהבדל מהשתים הקודמות, מחמת הרגשת קוצר ידה — הריהי אותה התנועה שהלכה בדרך הנלוזה של ההתבוללות לבעבור החיות בקרבה את האירופיות. אין הכונה לאותה התבוללות, שאומץ בה לבגידה גמורה על ידי טבילה ונשואי תערובת. ההפסדים שזו גורמת הנם מעין ארית¬ מטיים, כאלה שכל עם סובלם, ואפילו כשהם יותר תכופים ומעוררים יותר חששות בין היהודים, אינם מהווים סכנה רבה. לא, אין המדובר כאן בהתבוללות הראדיקלית והממשית, כי אם באותה תחבולה פחדנית של ההתבוללות, כביכול, בשמירת מין "דת משה". אף כי תורה זו חסרת תקוה היא מלכתחילה, מחמת הסתירה הפנימית שבה אין לזלזל בשום פנים בערך הנזק שבה. היא הביאה לידי קרע באופי היהדות המערבית שהוא גרוע עוד מנגע ההזיה של האזרחות העולמית וחשבון אנשי הממון היא כזבה לאישים דגולים, ששללה מהם את עצמיות העם הממשית. ששאפו עליה, היא כפתה אגשים ישרים להיות מתחפשים כל ימיהם ופוררתם על ידי כך מוסרית. היא הביאה אלמנטים שפלים לתחרות מרוץ לשם הפרס של שיא ההתבוללות, כלומר: כשרון היפים רב ביותר. מחזה מתועב זה, בצירוף האזרחות העולמית המעורפלת והעבודה המחוצפת לאליל הממון הוא האשם בעליה הגוברת של האנטישמיות. אכן, הננו רואים אף ביהדות הנאורה, אשר הרבה נפשות תמימות רואות בה מין הצלה מקפאון הגיטו, שכחות תרבותיים נעשים כפותים או הופכים כהות הרס של התרבות. הננו רואים את שנאת היהודים הנושנה, כמעט הייתי אומר: הראויה לכבוד מרוב ימים, הופכת אנטי•