64 מ v. sein 303. ml menschen, die auf den ם gar ser v. sein 306. nd. verpicht, versessen Mi. 102. verpechen, mit Pech verkleben. Partie, in übertrag. Bedeutung auf etw. versessen, bedacht 17., 18 Jh. heute häufiger erpicht. DWb. 12, 958 f.…

… wint: ich weis, das du dich vil geniten werst, un1 weren (worden) dir un’ dein man un' deine kinder vil wint unter die agen gen, aber got wird eich ales zu guten tun 40 (in d. Erzählung von der Wäscherin) Vgl. Dem stosset kein sauerer wind unt…

…burg. 102. K. liest ״Einpass“. In Ritters Geograph. Lexikon ist jedoch kein Ort dieses Namens zu finden בעצוין zwischen Bückeburg und Münden 357 — Petzen. בערלייא in Hamburg: nit weit von alten schrangen bei der b. 242. Nach einer gütigen Mitteilung…

…erg 1890. Chr.: Chroniken der deutsch. Städte v. 14.—16. Jh. Leipzig 1862 ff. insbes. Bd. 6, 16. (Braunschweig) Bd. 19 (Lübeck). Curtze: Curtze, Volksüberlieferungen a. d. Fürstent. Waldeck. Arolsen 1860. Dann.: Danneil, Wörterbuch der altmärkisc…

68 Sc hin. mit folgendem 1. oder 2.: Schmeller, Bayerisches Wörterbuch. 2. Ausg. München 1872 — 77. Schütze: Schütze, Holsteinisches Idiotikon. Hamb. u. Altona 1800—1806. Vernal.: Vernaleken, Deutsche Syntax. Wien 1861- 3. W.: Jüdischd. Bib…

69 Interesse, dass in einer so unwesentlichen Einzelheit des Rituales eine Berührung zwischen den Juden Mittelasiens und denen Südarabiens stattfindet, so wächst das Interesse an dem Liede, wenn wir die beiden vorliegenden Texte mit einande…

70 dem eigentlichen Inhalte des Liedes Eintrag gethan hätte. Aber dass eine solche Umänderung stattfinden konnte, dass unser Lied auf dem Wege von Südarabien nach Mittelasien eine so gründliche Metamorphose erfuhr, erklärt sich aus dem Umst…

71 מנהיג s. B. Bathra 91b. oben. — נאמן aus Num. 12, 7. — סלול soll wohl heissen: der Gepriesene (nach Ps. 68, 5). — Zu פרנס als Epitheton Moses’ s. Taanith 9a, Joma 86 b. — Zu שקק s. M. Sota Ende (תנא — .(בטלו השקדנים ist in ähnlichem Sinn…

72 Jemen. I. Buchärä. מפי אל ומפי אל תתברך כישראל 1 און אמיץ ביי. ואין אהוב כבן עמרם, אין אמונה בתורה. ואין אוחדה .בישראל: מפי אל 2 אין בחיר כיי. ואין בהור כבן עמרם. אין ברוכה כתורה. ואין בוטחיה .כישראל: מפי אל 3 אין נואל ביי. ואין גבור כבן…

73 Buchara. 8 אין חנון כיי. ואין חסיד כבן עמרם. אין חשובה כתורה. ואין חושקיה .כישראל מפי אל 9 אין טוען ביי. ואין טהור כבן עמרם. אין טובה כתורה. ואין טורפיה כישראל: מפי אל 10 אין יחיר כיי. ואין ישר כבן עמרם. אין יקרה כתורה. ואין מורשיה .בישר…

— 74 — Buchara 16 אין עליון כיי. ואין עניו בבן עמרם. אין עשוקה כתורה. ואין עובדיה כישראל: ספי אל 17 אין פותח כיי ואין פטיש כבן עמרם. אין פליאה כתורה. ואין פועליה כישראל: מפי אל 18 אין צור כיי. ואין צופה כבן עמרם. אין צרופה כתורה. ואין, צועק…

75 II. (Jemen) 4 אין מלך ביהוה. ואין נריב כבן עמרם: אין סמוכה כהורה. ואין, עונד־ה כישראל: מפי 5 אין פורה כיהוה. ואין צדיק כבן עמרם. איו קדושה כתורה. ואין רוחשה בישראל: מפי 6 אין שומר כיהוה. ואין הקיף כבן עמרם אין תמימה כתורה. ואין י תומכה כ…

76 von solchen Namen befindet sich auch in Mitteil. V, 71. Es ist kurios zu sehen, wie die Juden, und zwar zu allermeist die sich fromm gebahrenden Chasidira, ungeniert griechische Götternamen, wie Hephaestos, Dionysos und Andere im Munde f…

77 im Himmel (p. 32b) ist eine bemerkenswerte kabbalistische Formel, doch hat דיקנא schon talmudische Vorgänger. Aus dem pseudo-philonischen Buch Antiquitates (Jewish Quarterly Review X, 297) gehören hieher die Engelnamen Zernel (רצונאל?), …

…äya&r[, vgl. Agathe als Eigennamen von Frauen. Einstv dg aya&ov ״zum Guten sei’s gesagt“ ist eine Phrase, die schon bei Homer, Ilias IX, 102 vorkommt } dya&d Ttqayficera in der Bedeutung ״Glück“ bei Thucydides III, 82. Es ist auch an dya&odaifit…

79 Griechen das Brandopfer, aus deren Flamme geweissagt wurde, eine Vorstellung, die leicht zu der Idee eines Gottes des Feuers führen konnte. אנטולוס als Name Merkurs in der zweiten Himmels Stellung in der 4. Thekufa nicht Anatolus (Schwab…

80 (בתולה) hat, so dürfte חגרון in קורון zu emendieren sein und muss das Wort von Koqtj ״Jungfrau44 abgeleitet werden. Vgl. für den Gebrauch eines Zeichens des Zodiakus oben .אנטורוס במרתיאס (p. 85). In dem Worte scheint Mithras zu stecken.…

81 דרפד in Sefer Raziel 39 a ist gewiss nicht &€Qa7tevr1jg (p. 107), sondern d0Qvq>0Q0g (דרפר) Lanzenträger. Ebenso ist דרפגאר zu erklären, nur ist der zweite Bestandtheil das lat. ■ger; s. weiter unter טיפגר. Richtig sollte es דרוגר lauten…

82 metaphysischen Bedeutung des neuhebr., מקום, welches bekanntlich ״Gott״ bedeutet. An der betreffenden Stelle ist es übrigens einer, der an die Stelle seines Herrn tritt. ״ טוראsurnomme ״קרון (p. 135) lies קנטורא Centaurus. S. auch ברון ט…

83 (ספסירא), als in’s Griechische eingedrungen ist; also ״der Schwertträger.״ ״ ספרגלאnoms a dire pour 6viter tout perilu (p. 204) aus einem Ms. Die Ableitung von a<pqayig entspricht dem Sinne nicht. Besser von periculum — Gefahr und das 'D…