Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 137

הלשונות המתהלכות בעיר ההיא יבינו פה. גם בזאת תבדל מרעיותיה, שבית המבשלות ב״אשל" בתכלית הכשרות. כעת אין הדבר קשה כל כך, במו שהיה לפנים, אשר השם ״כשר״ היה כמו מפלצת לשאינם בני ברית ונם להרבה בני ברית. כעת השם כשר ״שם תואר״ של חבה, השם כשר יורה נקיות עד דק מן הדק; ובדיקת הריאה נוהגת עתה בכל בתי המטבחים, יען כי היא סיג לשחפת, ורבים מאסטנסים באומות העולם הנהיגו גם מליחת הבשר, בי סוף סוף מאסו בדם... מובן, כי רוב העברים הסרים לאשרות יתאכסנו פה, ואם לא יתאכסנו- יבואו הנה לאכול, וסביב השלחן בחדר "האשל" תפגש יהודים מכל הארצות. - לעת סעודת הצהרים פגשנו פה את הרב הגדול דווילנא, הנוסע גם הוא לארץ ישראל, או/מר אשכולי ראש העיר חברון, את הפרופיסור יהושע בן נון מהאקדעמיא לחכמת הנטעים והצמחים בראשון לציון, עבדון הפרעתוני ראש בית המשפט לדיני ממונות עם רעיתו מירושלים, נחמיה הנחלמי סוחר בכלי זכוכית מעציון גבר, מנשה בן ישראל שופט מלונדן עם רעיתו, אבישי בן צוריה שר צבא מאיטליא, ברוך בן נריה סופר כה״ע ״בית ישראל״ בעיר הבירה, נחמן בד אבא בעל ברמים ופרדסים בעמק יזרעאל ומר אפרים ירחיגאי רופא מפורסם מברלין, לבד הרבה מאומות העולם סוחרים ושרים ופקידים.- והשיחה נסבה על דבר שער המצבה בירושלים, אשר לפי דברת רבים מביני דבר יהיה באופן נעלה מאד, נעלה על המצבה שהיתה לפני שנחים במדריד בירת ספרד. באחת,יען בי המקום מסוגל מאד לדברים כאלה, באשר ירושלים עומדת כמעט בטבורו של עולם, ולא לחנם הציעו אשתקד באסיפת הסוחריס הכללית שהיתה בוויען ליסד מצבה תמידית כזו בשערי ירושלים.. ומאד אפשר כי בשנה הבאה יובא הענין לידי גמר, ושוקי ירושלים יהיו שוק כללי לכל באי תבל. .וזאת שנית, בי המצבה העברית תעל במתכונתה וערכה על הספרדית, יען הספרדים בכלל לא יצטיינו בעבורה ומלאכה בהיהודים ראש העיר חברון חוה את דעתו, כי ביחור תצטיין "מחלקת ים המלח" במיני המלח והמתכות והגפרית והחומרים השונים, ובלי הזכוכית אשר יעשו בחברון וסביבותיה. ודעת הפרופיסור יהושע בן נון היתה, כי המחלקה. היותר גדולה ומתוקנת תהיה מחלקת הנטעים והצמחים, והאקדעמיא הראשית מראשון לציון תקח. חלק בראש. כי, הוסיף הוא, ''אם רבה מאד פעולת היהודים בכל ענפי המסחר והרשת המעשה, ותראה פעולתם והדרתס בכל, אבל עיקר בחם וגבורתם רק.בעבודת האדמה ונטיעת הצמחים, אשר בה הראו נפלאות. היהודים הנם בכלל עם של שתי הקצות- אם עזבו את הארמה, עזבו אותה לגמרי, ואם לעבור אותה - יעבדוה בכל נפשם ומאדם, כמו שיעברו את אלהיהם במסירת הנפש, וילמדו את אדמתם, כמו את תורתם, לכל פרטיה ודקדוקיה. ויקבצו לארץ ישראל את כל מיני הצמחים והנטעיס שבכל התבל בלה. ויזרעו יטעו'אוחס בעמקים ובהרים כל אחד ל$י טבעו ותבונתו י ונסיוגוחיהס