Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 138

עלו בידם , ורבות מהנטיעות שנטעו תעלינה במובן על דוגמאותיהן בארצות מולדתן - הטהע שבעמק השרון והקוד. בבקעת הירדן יעלו בטובם על הטהע הסיני וקוד, הערבית. ־ ומר חן״טוב בעל האכסניא, שישב גם הוא אל השלחן, הגיד את דעתו, כי מכל פרי הארץ היין הוא •המובחר, ובשער המצבה הכללית יקח הוא חלקי בראש. ולראיה על דבריו צוה להביא שלשה בקבוקים מן המרתף,׳ ויביאו: סומקא מראשון לציון סימן #בנימין/ וחורן מרחבות סימן חרצ,וישן מזכרון יעקב משנת תשכ״ב.-מיד הוסרו החותמות וברעם והמולה התמוטטו המגופות, ויתנוצץ היין בגביעים בברק הזהב והארגמן ויהי תאוה לעינים. ויסבו הגביעים סביב השלחן וישתו המסובים , ותהי דעת כלנו, כי היין יהיה עטרת תפארת שער המצבה. מר יהושע בן נון לא הגיד דבר, רק עמד מעל השלחן ויצו להבין את המיחם. וילך לחדרו ובעוד איזה רגעים שב, וארגז הטהע בידו. ויתן ממנו לפך הרותח אשר על המיחם, וריח נעים ריח גן-עדן עלה מן הפך, ואד עלה מן המיחם - וימלא הבית ריח בשמים נפלא. וימלאו הכוסות וישתו המסובין, ויבאו לירי דעה אחת, בי אם טוב הוא היין, אבל גם הטהע לא נופל הוא ממנו בטובו; ולא יכלו המסובין להכריע את מי הצדק, את בעל הבית או את הפרופיסור, ומרת שושנה אשת השופט מלונדן חותה את דעתה, כי בכדי שלא לבייש את שניהם, טוב לערב את היין בטהע... כל הנאספים הסכימו לעצתה הטובה. ונשת כלנו ונקרא: שמח ראשון בצמחיך ורחבות בייניך, וגם זברון-זבור לטובו- למחרת בקרנו את הרב בביתו. הרב״דאשדות אחד הרבנים הגדולים בארצנו ושמו לתהלה גם בין הרבנים הגדולים באיי. והוא רבי יתקרי'וחכים יתקרי. ידיעתו הרבה בתלמוד נודעה מספרו אשר כתב על סדר נזיקין. ראוהו רבנים ויהללוהו, לומדי תורה וישכחוהו, והרבנים הגאונים הפרופיסורים בהאיניווערסיטעטים בירושלים וצפת נתנו את הסכמוודהם עליו. לפני איזה שנים בקש אותו האיניוו. בצפת להיות שם מורה דיני ממונות, אבל הוא מרוב ענותנותו, כי צעיר לימים היה אז, לא קבל את המשרה הנכבדה ההיא , וירבץ תורה פה ביד,ישיבה הגדולה, או כמו שיקרא אותה: "הסעמינאריום העברי", וגם בחברת דברי הימים ישב בראשי. הישיבה ההיא משוש נפש הרב ובה יתפאי־ והיא כבודו ותפארתו. אחרי קבלת הפנים הנהוגה ואיזה דברים מענינא דיומא הציע לפנינו לבקר עמדו את הישיבה. הישיבה בחצר התיכונה של בית הכנסת הגדול, אשר הוא אחד הבנינים היותר יפים בעיר, ועלה מחירו עד מיליון וחצי. בחצר הזאת גם הנהגת הקהלה העברית, שם אוצר4גדול לספרי העברים, שם הא החברה לחקירת דברי ימי עמנו בארץ הצפון, שם תא הסופרים והנהגת הלשכה המקומית של החברה "תלמידי עזרא ונחמיה", ובחצר הזאת גם הישיבה הגדולה. יותר משני מאות תלמידים ילמדו בר,ישיבה ההיא, ובה שבע לשכות. כל י לשכה תחלק לשנים / לקדש' וחול."ללמודי חול הפרוגרס