Pardes
- Journal
- Pardes
- Volume
- 1 (1892)
- Date
- 1892-01-01
- Page
- Seite 120 (sequence 129)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/8003959-8003960--129-8004087- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פ ר ד 6 20 נ שהיה נעשה אלמלי הוסיפו לזוג זה של אלו הדרכים, כפי מדתן ונטיתן זו מזו, עור זוג של דרכים כיוצא בהן כנגדו י ח 4 לפיכך, כשנדע שיעור כח כל אחד מן הפועלים הללו ונדע גם כן נטיתן של שתי הדרבים זו מזו, אפשר למצא במדידה הדרך השלישית שביניהן; היה כח האחד כדי להדריך את הגוף במהירות של 3 רגל ברגע והכת השני כדי 4 רגל, ונטיתן של שתי הדרנים בצורת זוית ישרה כמין ד, עשה צלעותיה כך, שיהא ערך מדתה של האחת אל זו של חברתה בערך 3 אל 4, וכנגד זוג צלעות זה הוסיף.עוד זוג כיוצא בו, שיהיו עושים מרובע, וכשתמשוך אלכסון מזוית הזוג האחד לזוית הזוג שכנגדו, תמצא מקומה של הדרך השלישית ואורכה ברגע, שהוא 5. מ 4 היה אחד משני הכחות הללו טורד את הגוף ע״י דחיפות שוות תכופות זו אחר זו לאחר שפסק חברו, הרי זה אעפ״י שפירש פעולתו בגוף קבועה ומתקיימת, וזה שמוסיף ודוחף מטה את הגוף בלי הפסק מדרך ישרה זו, שנקבעה' אצלו ע״י הכח שפסק, והולך ומעקם תדיר קו מהלכו כעיגול, ונמצא הגוף הולך וסובב. הא למדת: כל שיד כח זה שאינו פוסק הקיפה יותר, הוא מקרים ומעקם דרך מהלכו של■ הגוף ביותר, והעיגול הנעשה על ידי כך מתמעט הרבה. י ♦ כיח זה שהולך ומעקם דרך מהלכו של הגוף כעיגול ואין מניח לו שיהא חוזר והולך בדרך ישרה, הרי הוא מושכו ומקרבו אל המרכז שבעיגול, ופעולתו של זה שפירש, המתקיימת אצל הגוף, היא מעכבת, שלא יהא מתקרב אל המרכז יתר מדי, ונמצא זה מושך וזה דוהה ושניהם שקולים זה בנגד זה. ובשביל כך תקופתו של הגוף על קו העיגול הולכת ונעשית במהירות קבועה, כאילו אין כח טוררו בדרך הילוכו כלום. יא ♦ נוף כיון שנדחק על ידי איזה פועל חוזר ודוחק בו ונעשה לו למשא, בשעה שהפועל מניע את המשא, הוא מפסיד מבחו, ושיעור הנח שהפסיד המניע נקנה להמשא המתנועע, ואף הוא נעשה פועל בפגיעתו בגיף אחר. נמצא: לעולם אין הבח כלה בלום אלא עובר מגוף לגוף תדיר. כח זה שעובר מן הפועל להמשא שיעורו לפי המשא ולפי מהירות תנועתו. לפיכך שני משאות, אחד גדול מחברו ג׳ פעמים ומהירותו מרובה משל חברו ד׳ פעמים, הכח המניע את הגדול מרובה משל הקטן ג׳ פעמים ד׳ שהיא י״ב. החכמים נותנים בהלכה זו סימן,. 7י1ג—י!, אות ¥ מסמנת כה המניע, אות 1ג המשא, ואות ¥ מהירות תנועתו, ונקרא כך: ¥ שור, לבפילת 1ג על '׳ד. ל, י יב ♦ גוף סובב על צירו חלקו מצד זה של הציר ארוך וחלקו מצר זה קצר, שיעור הדרך, שהארוך עובר ברגע,מרובה מזה של הקצר;הוו'שנים דוחקים י בשני