Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 126

126 ם ר ר ם ע״י בח המושך וכה הדוחה שבין חלקיהם לטבע ברייתם, וזוהי מדת החזרה *) שבגופים; אין גבול של מדת חזרה זו שוה בכל המינים; רב הוא אצל העור' והעץ וכיו״ב, ומועט אצל המתביות חוץ מברזל עשות; מין בחל זה בשביל שתי מדות משובחות בו: שגבול מרת החזרה בו רב, שהוא חוזר אפילו לאחר שנכפף י הרבה , וככפיפתו בכח רב כך חזרתו, זכה להעשות למניע במכונות, וזוהי הנוצה שבהן; בל הגופים האלו כשנרחקים.או נמשכים זמן. רב גבול מדת החזרה : שבהם מתמעט י, והם הולכים ומשתנים יותר ויותר שלא על מנת לחזור, .עד ־שלבסוף פוקעים , לפיכך הנוצה רופפת בהמשך הזמן. ג♦ גוף אחד הולך במהירות מרובה וגוף'שני הולך במהירות מועטת, בין ששניהם הולכים לצד אחד ובין שאחד הולך לצר זה והשני לצד שכננדו, 1כשפגעו ודחקו זה בזה ונצטמצמו ע״י כך במקום הנגיעה, זה שמהירותו מרובה מאבד קצתה ומוסרה לשני. היה קיבוץ חומרו של האחד שוד, לשל חברו, שיעור המהירות שזה מפסיד השני מרויח; היו משונים בקיבוץ חומרם, זה שקיבוץ חומרו גדול, כשהוא מרויח במהירות, מרויח פחות ממה שהשני הפסיד, וכשהוא׳ מפסיד ממהירותו, מפסיד גם כן פחות ממה שהשני הרויח**)־; אחד הם שוים בקיבוץ חומרם אחד לא שוים, לעולם הולכים משעת הפגיעה ואילך הכופים זה אחר חוה במהירות אחת; במה דברים אמורים כשמדת החזרה אצלם לאחר שנצטמצמו מועטת כל כך כאילו אינה, אבל כשהיא מרובה, אחד נדחה ע״י חזרתו של חברו, ונמצא מהירותו משתנית שתי פעמים: אחת כשנצטמצם בשעת הפגיעה ואחת־ בשעה שחוזר ומתפשט, ומכאן ואילך כל אחר הולך לצד משונה משל חברו במהירות לא שוה לשניהם. ד ♦ מכאן אתה למד: שני כדורים שוים בקיבוץ חומרם, אחד הולך ואחד נח, ופגע זה שהולך בזה שנח, אם מרת החזרה אצלם מועטת כל כך כאילו אינה, הרי זה שהולך מוסר המחצה ממהירותו לזה שנח, ומעכשיו שניהם הולכים לצד אחד, כל אחד במחציתה של המהירות; ואם .מדת החזרה מרובה, הרי זה שהולך 1מאבד מחצית אחת ממהירותו בשעת הפגיעה ומחציתו השניה בשעת חזרתו של-.חברו, ונמצא.• זה שנע נח,• וזה שנח נע והולך במהירות שלמה של- הראשון. ה♦ פגע הנוף בדבר המחובר לארץ כגון הכותל,' ומדת •החזרה אצלם מועטת כל כך כאילו אינה, הפוגע מתעכב: בא ישר כגגד הכותל, מתעכב לגמרי ועומד; ■בא מן הצד אל הכותל באלכסון, מתעכב קצת, ומוסיף והולך על פני •הכותל. היתד, *16'{>0י71?ם7 **) פ׳ ראשון י״א ,