Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 135

135 מ&ע לארץ ישראל שהתימרו בשם חו״צ, לא נמצא אף אחד שנדב נרבה הגונה. הסבות לזה, כמו שיספרו סופרי דברי הימים, היו שונות. הסבה הראשית, כי לא רבים חכמו להבין את ערך הענין הזה י• מהם היו כאלה אשר חבו על ביאת המשיח, פשוטו כמשמעו, חכו לו בכל יום ויום כי יבא. ואם כן למה להם חברות ותמיכות, אם ביום אחד, בשעה י אחת יבא הוא ויאסף את ־כל נדחי ישראל י ויביאם ־ציונה. ..' ויש קטני אמנה, שלא האמינו ׳בביאת המשיח, אבל לא האמינו גם באפשרותהישוב, על פי דרך י הטבע... וכאלה היו רבים. אכל השבה העקרית באמת היתד. הקרירות הנוראה לצרכי הכלל. לחרפת זקנינו לפני קין שגה, מוכרחים ־אנחנו להגיד,כי היו קרים ככפור לכל דבר טוב ומועיל בעמם.?־.גלות המרה והעבדות הנוראה טמטמו את לבם והקפיאו כל חושיהם והרגשותיהם. המה לא ידעו ענינים אחרים זולת עניניהם הפרטים ותועלת עצמם. כל חיי עמנו אז נתבוצו ונצטמצמו בשתי נקודות. הטובים שבהם צמצמו את כל חייהם בנקודת הריו... והרעים - בנקודה הכסף. ומבער לנקודות ההן-לא ראו ולא עשו מאומה. אם ארץ ישראל - טובה גם ארץ ישראל, אבל רק אם תבא מעצמה, בלא "קרבנות", פשוט בלא כסף והוצאות. אם תחית האומה והשפה-טובה גם תחית האומה והשפה, אבל רק אם התחייה מעצמה תבא בלי התאמצות וביחוד בלי - הוצאות. אם עמיגרציא לארצות רחוקות, מעבר לים - טובה גם עמיגרציא כוו, בתנאי אם רק הנודדים לא יבקשו עזר... כן כנראה היה אז כל העם, וגם היפים שבהם מה שקראו אז "אינתיליגנתים ״ - אברכים מלומדים שגרמו את חק למוריהם באיזה מבתי המדרשות של הרשות. ופתגמם היה אז: "הכל כל מה שתבקש, רק לא - מטבע". והפתגם הזה נשמע ביותר בין חו״צ. מכל מפלגות העם היו חו״צ. מהם עשירים גדולים, מהם בינוגים ועניים. חבת ציון י היתה אז מגבלת ומסומנת למצריה וגבולותיה. היו חובבים בעלי שלשה שקלים, בעלי ששה, י בעלי שנים עשר, ולמעלה מהם לעילא ולעילא-בעלי מאה. בעלי המאות, היו גם בעלי הרעות. ובכל זאת בין ההמון הרב של חו״צ, נמצאו רק מעט מיוחסים כאלה, מספר ידוע של בעלי מאות'ונער יספרם. ואם נמצא אחד בעיר ושנים במשפחה, תקעו אז בכל בה״ע וחזרו ותקעו, 'וירעו כל העם "מדן ועד באר שבע" כי פלוני בן פלונית מק״ק פלוני נדר סך מאה רו״כ ... כן היה מצב חו״צ בחוץ-לארץ. ובארץ פגימה עוד רע מזה, כיי הקולוניסתים על פי הרוב לא היו קולוניסתים, רק מקבלי תמיכה - היינו, כאמור, החלוקה הישנה באופן חדש. - בכל דברי ימי מושבות חדשות לא נראה ולא נשמע, כי תוסר ארץ על יסוד ובסיס של צדקה. ואבותינו לפני ק״ן שנה היו פשוטים כל כך והאמינו בתומתם שאפשר באופן'כזה ליסד קולוניות ולבנות ארץ. ומה שיפלא ביותר, כי הנתמכים בעצמם דמו כי הם בוני הארץ ויש להם הצדקה לבקש ולדרוש מאת כל העם כי יהיו בתומכיהם. תהלה לאל, העתים נשתנו. עתה יבין כל איש, כי תורת "דרוין",' חק הברזל של מלחמת הקיום,