— u — *קברי המלכים׳, כי העשיר והנדיב הגדול הזה חי בסוף ימי הבית השני; וזאת נראה מפורש מדברי הזיל כי השם יכלבא שבוע" לא הי׳ שמו הפרטי או שם משפחתה רק שם כנוי או לוי, כי חדל בעצמם יאמרו(ניטין נ״ו אי) "כי לכן נקרא שמו. "בן כלבא שבוע',,לפי שכל …

— 42 — ■ארה״ק לשני שלשים שנה ויחפור את כל חדרי המערה הזאו/ יכוכיר, ויוציא מהם ארונות רכים ויוליכם סאריזה ביחד עס שאי עתיקות ואגנות מלאות אפר גויות נשרפות. ומאגנות האלו• ישער החוקר הנז׳ כי אחרי הריסת ירושלם טמנו אצילי הרומאים את אסר מתיהם כה…

אשר אצל קבר שמעון הצדיק, אשר היא היתד, אז כבר■ אחוזת. רעדה* ומשפחת סרירא אשר חפצה כי המקום העתיק והנכבד הזד, ישאר תמיד בצביונו ומצבו הנוכחי, מסרה בשנת תרמ״ג את המקום הזה במתנה לממשלת צדפת בתנאי כי יהי׳ פתוח תמיד לכל איש, והממשלה משלמת את שכ…

—- 44 להביא את החלקה הזאת והמערות אשר בה לרשות העדה, ובזה הטיבו לעימות *). דרך עצי זית המפוזרים על פגי החלקה עברנו עד אשד באנו לפתח המערה החצובה בסלע הר נמוך. וזה צורתה: במעלות אחדות יורדים אליה. באמצעיתו היא נחלקת בסורג ברזל׳ בהקיר המזרחי …

מהשכונות הסמוכות ללמוד ולהתפלל, ואז יודלקו כל הנרות הרבים העומדות לארך הציון וגם המנורות התלויות ככפת הבית, יאחד מבני עירנו הקדיש ביהוד ספר תורה להמקום הזה, ומי יתן כי כקרוב יבנה ביהמ׳ר נשען להמערה, כי ביוס לייג בעומר יעמדו המתפללים צפופים …

— 46 — בי היהודיות אשר באמת א*ןלהםימים ומקומות של תענוג ושעשועים אחרים. מחזיקות במעוז החג הזה הרבה יתר מהגברים. ותשתדלנת לקיכו בבל סרטיו ודקדוקיו. ובהשגה אשר יום ל״ג בעומר •חול ביום החמישי או ביום הששה וחלק גדול מהן לא תוכלנה ללכת אז מסגי ט…

- 47 ירדנו במעלות אחדות לאולם מרובע אשר בו שני פתחים, זזאהד מול פתח המערה והשני לשמאלו. שני הפתחים האלה —אמר אבי־יעקב אחרי אשר הדלקנו את נרותינו— מוליכים לשני אולמים פנימים. נלכה ראשונה בהסתה הזה אשר לשמאלנו. באולם הפנימי הזה אין כל קבר —הו…

— 48 עוד לראות ולמצוא מאומה. והאבנים הממלאות את הכוך הושמו רק מידי אחינו הבאים לבקרם בזמן האחרון. שבנו שנית להאולם הפנימי,וממנו לאולם החצון,ונכנס בדפתח אשר ממול פתח המערה. מלאכת ההדרים האלה<אצטבאותיהם וכוכיהם היא גסה ופשוטה; ואין לה דמיון כ…

- 49 בהחדו הזה נבנה לפני שנים מספר מקוד. בעד אלה החפצים לטבול את עצמם בטרם השתטחסעל קברי הצדיקים. היש ממש בהמסורה אשר תקראנה בשם "טערתסנהדרי׳ קטנה, -שאלנו כלנו אחרי צאתנו מהמערה־ הר׳ע מבדטנורא במכתביו משנת רט״ח יקרא את המערה הזאת בשם "מערת …

— 50 — עיונו לפני שנים מספר לאסוף כסף פה ונחיל ויתקן תקונים לפי דעתו וחפצו (מכלי יטאור) בעצת ראיטי העיר וחכמיה). ובתקוניו אלה הועיל אטנם הוכה להבאים להתפלל כה; אך על ידם פשט מהמערה הזאת את אדר היקר והזקנה אשר סכך עליה. והמשתדל הזה הוא הוא א…

— 51 — מעמל חדרך והזחילה בחדרי המערות׳ נמלאו כל חדרי גרנו מתארו־ המעופש והאדים שבהטערות. ונחוץ לנו לשבת מעט תחת כסת השטים הטחורים; לנוח ולשאוף אויר צח ולשתות דבר מה. הנה שני עצים ענוטים וסבוכים יחד הנותנים .צל גדול סכיבותם, ועל גזעיהם נוכל …

כן. כן—ענה אבי־יעקני המאירי והדסה—שיה לנו משיריך א. אליך.אבינו נפר־וש את?פינו" .מעומק לבנו לך.נ:תפללה : א;א אל רחום?רך נלדומנו, ממסלהלאסון נא תשקרה סלה! ב. על דרך הישר כונן א״שורינו לבל י.מעדו רגלינו ולבל נפלה׳ סוכך?אברהך על טיהר נקשנו ורוח…

— 53 — הידד, הידר! —קראו השומעים דמחאו כף בכל כחם— השיר הזד, טוב מאד —אטד הטאירי— ונגינתו גם היא זעימה ומתאמת להחפץ. והצפרים העפות מעל 1לראשינו, עזרו גם יין לבסס ולהמתיק את נגינת השיר הזה בקולן הרך .והנעים, וכאילו שמ חו גם הן לשמוע במקום הז…

— u — .יניע כפינו נאכלה ng היא נהדךת, מה יכו׳ מה וכוי.;שישו יגילר הןנים כציון כציון!זטעפזרת. בבית ספר יפ1.ירושלים להיוד ולתפארת. מה וכוי. מה וכד. טוב מאד׳ טוב מאד, —אמרו עזריהו, הדסה והטאירי, והאחרון חטף את הילד בין זרועותיו וישקהו על מצחו-…

זמדוע יקראו להטקום הזה <ביהכ״נ של שטעון הצדיק" ״־־שאלו הדסה ושולמית - השם הזה איננו נכנם אפילו בגדר המסורות, ורק מאשר כי הבאים ביום ל״ג בעומר להתפלל ולהשתטח על הקב רי נהגו להתפלל תפלת מנחה בהמקום הזה הסתום משלשת רוחותיו, לכן קראו לו ההמון "…

— 56 — בימי החורף —אמרה הדסה— ובכ״ז-אמר אבי־יעקב— מאשר בי רחוק המקום הזה טהמקומוול• המיושנים שבסביבות וזעיר, הנהו בודד ונעזב.ואך לעתים רחוקות■ נפגש פה אנשים הולכים לטייל ולשאוף רוח. בעוד אשר דרך־ יפו׳ אשד בה אין כל עץ וצמח.׳ וענן אבק יעלה מ…

•'57!ישערו כי התל הזה נצבר מאסר בתי מלאכת הנורית"• ויחזקו־ את דעתם כי גבעות באלו נמצאות בסביבות ערים רבות אשר בהן לא הקריבו קרבנות מעולם. אבל מרוע לא נסו לנתח את עסר המקום הזה בהסררה־ נמית?׳ ^־שאל הטאירי— כבר נשלח דוגמא מאדמת התל הזה להחוקר…

־־׳w*/ — 58 — ואש כ]-אמי הטאירי—אקח לי מעט מהעפר הזד. למען יהי׳ לי לזכרין בשובי הביתה. וגם אנחנו נקח לנו מעט מעפרו-אמרתי אנכי ועזריה—. ונשבר בידינו חתיכות אדמה ממבלת וקיצה ■ היטבתם לעשות-אמר אבי־יעקב•׳-בלקחכס מעט סעפיו למזכרת. כי לא רחוק הי…

ירושלם החדש¬ ה ש ק פ ה כאשר יכד הרמב״ן ז״ל אתהישוב האחרון כירושלם (ה״א כ״ז) החזיק באחת מהחורבות הרבות —אישר הי, אז הפקד- שמצא בהרחוב הנקרא עד היום ■רחוב היהודים־׳ ובה כונןגםכיהכ״נ. וכמובן כל הפלטים אשר נאספו לקול קריאתו ירושלימה׳ וגם אלה אי…

— 60' — ־אשר שפת הארץ היתד, זרה להם. אבו ונם נאלצו לקחת להם בתי מעון בתוך רחוב היהודים. לרגלי הדבר הזה נרגש 1וחק גדול בבתי טעון. וגם שבר הדירות עלה שנה שנה. — להעתיק את מעונם מחוץ לחומת העיר, לא יכול אז כלל לעלות על הדעת, מפני פחד גננים ושו…