Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 42

— 42 — ■ארה״ק לשני שלשים שנה ויחפור את כל חדרי המערה הזאו/ יכוכיר, ויוציא מהם ארונות רכים ויוליכם סאריזה ביחד עס שאי עתיקות ואגנות מלאות אפר גויות נשרפות. ומאגנות האלו• ישער החוקר הנז׳ כי אחרי הריסת ירושלם טמנו אצילי הרומאים את אסר מתיהם כהמעוה הזאת. ואחינו המכבדים ומקדישים את המסורה הזאת לרגלי המסורה הנזכרה; השתדלו יעל ידי ממשלת המקום אצל הממשלה הראשית אשר בעיר הבירה להניא את התיר הזה מלפתוח אח הבונים ולהוציא את העצמות מהארונות, ׳וביחוד מלהוציא את הארונות ואת העתיקות מארץ אבותינו לחו״ל. אך עד אשר הגיע תשובת הממשלה להפריעו מטעימה! ולקחת העתיקות מידו׳ עזבה אניתו את חוף יפו. ואז באורכים מאחינו לגמול חסד עם המתים ׳וילקטו את העצמות אשר השליך הצרפתי על פני החצר ויקברום בהעפר אשר היי צבור אז באחת מחדרי דמערה. ולטי המקום הזה כעת ומי בנה את החומה הטקפת אותו ■? המקום הזה הי׳ אחוזת אחד הישמעאלים מיושבי הכפי לפתה הסמוך לעירנו. והוא הרשה לכל איש לבקרה לכן לא עליי על לב אחינו מעולם להשתדל להביאו ברשותם. אך לא ראו אח הנולד, ולא חימשו סן יקדימם אחר, איטר לא יאבה למכרו בעי כל הון. — בימנת תדט קם המקום הזה למקנה למשפחת סרירא אשר בפאריז, ובפקודתה בנה ציר ממשלת צרפת סי׳ את החומה אשר מסביבו ויחל לחפור ולהוציא את העפר הרג אימר הי׳ צבור בהחצר החצונד, הזאת, ואז רק אז נגלו המעלים האלה החצובות בסלע ההר,בגדלן ותשארתן.ונם מהחדרים הפנים'6 פנו את כל העפר אשר הי׳ צבור בהם ועי״ז הושלכו עוד הפעם העצמות אשר קברו אחינו בהעפר הצבור אחרי חפירות החיקי די סולצי. ויתאספו אחינו שנית וילקטום ויקנרום בכבוד בהחלקה