Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 48

— 48 עוד לראות ולמצוא מאומה. והאבנים הממלאות את הכוך הושמו רק מידי אחינו הבאים לבקרם בזמן האחרון. שבנו שנית להאולם הפנימי,וממנו לאולם החצון,ונכנס בדפתח אשר ממול פתח המערה. מלאכת ההדרים האלה<אצטבאותיהם וכוכיהם היא גסה ופשוטה; ואין לה דמיון כלל להחדריסשבמערת קברי המלכים —אמרנו כלנו בשובנו מהאולם הפנימי של המערה— אך אין כל ספק כי קדומה לימים היא ומימי הבית הימני מוצאה. בהמחלקה הזאת של האולם הפנימי יש שני פתחים לחדרי קברים, אחד בהכותל הימני והשני בה כותל שממול הסתה —אמר אבי־יעקב — וראו כי בהכיתל אימר לשמאלנו יש חור גדול אשר נכחו נוכל להזחיל למחלקת האולם הפנימי שכנר היינו בו. אך לא נוכל לדעת אם חוצבי המערה החלו לעשות את הפתח הזה ולא בצעו את מלאכתם. או החור הזה נעשה בזמן מאוחר מאשר בי הפתח אשר דרכו נכנסו מקודם, היי מכוסה בעפר ואבנים ולא הי׳ נודע למבקרי המערה.—נכנס ראשינה בהחדר אשר לימיננו, בו יש שלשה אצטבאות, אך כל כוך אין בו. לא מתחת להאצטכא ולא מלמעלה. וכן מראה החדר השני איטר בהכיתל שממול הפתח אשר בו נכוא כעת. אולם ימני החדרים האלה עוד לא נפנו מהעפר והאבנים אשד הוצבר על קרקעיתם במשך הזמן, ויובל היות כי כאשר נוציא את כל העפר הצבור בו. יגלה לנו הכוכים אשר מתחת להאצטבאות׳ או אולי באמת לא נחצבו עיר כוכין בשני החדרים האלה, והמה הוכנו לחצוב בהם כוכין בעת הצורך, כאימר ראינו חדרים כאלה במערת קברי המלכים. ומה הוא החדר הזה המוקף בקרשים —שאלנו כלנו את השמש בשובנו אל האולם החיצון- אותו כמעט לא ראיגו בבואנו אל המערה.