Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 55

זמדוע יקראו להטקום הזה <ביהכ״נ של שטעון הצדיק" ״־־שאלו הדסה ושולמית - השם הזה איננו נכנם אפילו בגדר המסורות, ורק מאשר כי הבאים ביום ל״ג בעומר להתפלל ולהשתטח על הקב רי נהגו להתפלל תפלת מנחה בהמקום הזה הסתום משלשת רוחותיו, לכן קראו לו ההמון "ביהכ׳נ של שמעק הצדיק/ עתה נשובה בהשביל אשר באנו בו, לדרך שכם,ונבתר אימה לרחבה, ודרך שביל קטן אשר לשמאלה נשוב הביתה. ולמי הם הבתים האלה העומדים לשמאל הדרך—שאלתי אנכיי— בהבתים האלה יושבים בני ארם צובא ותימן אשר קנו להם איש איש חלק באדמת המקום הזה מחברה אחת אשר קנתה חלקת אדמה גדולה למכור חלקים ממנה בתשלומים למגרות, ותקרא את ׳נזמה ׳נחלת שמעון" על שם קבר שמעון הצדיק אשר בקרבתה, והקונים בנו להם בעצמם את בתיהם. וכאשר תראה יש בהם בתים טובים ומרווחים. ובהם בתים קטנים ודלים ונם בתי עץ וסח, והברכה הזאת -הוסיף אבי־יעקב לאטר בגשתנו לברכה עתיקה מלאה עפר— היא כנראה אחת מהברכות אשר נעשו עוד כימי הבית הראשון; ולפי הנראה הוליכה היא מימי כל הסביכה דוך צנורות להברכות אשר בפנים העיר בצפון מקום המקדש, איך הברכה הזאת הוא 0» מטר ורחבה 5& טמהולפי החפירות אשר חסרו באחת ממקצעותיה, יניע עומקה לחמשה מטר.ומאשר כי היא נתמלאה עפר׳ לא נודעה עד היום למרבית התרים והנוסעים. ייק כאשר קנו אחינו את החלקה הזאת שטו אליה לב וימדרוה. עתה נשוב שנית לדרך המלך אשר באנו בה, ודרך ייחלקה הנטוע עצי זית אשר לימיננו נשוב הביתה. המקום הזה הוא היותר יפה ונחמד בסביבות עירנו. ומראהו תמיד כמראה יער ירוק, כי עצי הזית לא ינשרו את עליהם גס