Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 47

- 47 ירדנו במעלות אחדות לאולם מרובע אשר בו שני פתחים, זזאהד מול פתח המערה והשני לשמאלו. שני הפתחים האלה —אמר אבי־יעקב אחרי אשר הדלקנו את נרותינו— מוליכים לשני אולמים פנימים. נלכה ראשונה בהסתה הזה אשר לשמאלנו. באולם הפנימי הזה אין כל קבר —הוסיף אבי־יעקב לאטר - זבו שלשה פתחים לשלשת הדרי קברים. נרד ראשונה בהחדר אשר לשמאלנו. בהחדר הזה יש שני אצטבאות ושני כוכין־ האחד בהמתל שממול הפתח, והשני לימין הכניסה. אך ראו זה חדש כי הכוכים בהחדר הזה חצובים מתחת להאצטבעות; האחד בקרן זוית הימיני של האצטבא והשני באמצעיתו. מהחדר הזה יצאנו ונכנסנו להחדר השני החצוב בהכותל שממול הפתח. בו ראינו שלשה אצטבאות לשלשת רוחותיו ושלשה כוכים. הכוך של כותל הימני הואג־כ מתהתלהאצטבא בקרן זוית׳ ושני' הכוכים האחרים הם מעל האצטבעות׳ כמו שהם חצובים במערת קברי המלכים. שכנו להאולם הפנימי ונכנס להחדר השלישי, בו ראינו רק שני אצטבאות. בדה דר הזה יש מבוא להדר יותר פנימי׳ ובמעלות עלינו לרדת בו —אמר אבי־יעקב— לכן הזהרו להרכין ראשיכם. בהחרר הזה יש שלשה אצטבעות לשלשת רוחותיו׳ ומתחת לכל אחר כקרן זוית יש כוך. שנים מהכוכים האלה מלאים אבנים ועפר -אמר הטאירי— נפנה את האבנים מעט אולי נראה את הארונות או את הטיות, ואולי נמצא איזה דבר עתיק. אך לחנם יהי׳ עמלכם —אמר אבי־יעקב— התרים והנוסעים חפשו כבר את כל המערות האלה בנרות חפש מחופש! ומכל הטעמת הידועות הוציאו כבר גם את עצמות הטתיסי ואי אפשר