Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 45

מהשכונות הסמוכות ללמוד ולהתפלל, ואז יודלקו כל הנרות הרבים העומדות לארך הציון וגם המנורות התלויות ככפת הבית, יאחד מבני עירנו הקדיש ביהוד ספר תורה להמקום הזה, ומי יתן כי כקרוב יבנה ביהמ׳ר נשען להמערה, כי ביוס לייג בעומר יעמדו המתפללים צפופים מאפם מקום, ולמען יוכלו גם הכהנים לבא ולהתפלל בו׳ ואז יביאו את הס״ת הנה, ומלבד הימים האלה אשר בהם יבאו הבטלנים שבהחסידים "יאמר אבי־יעקב—ישנם שלשה.ימים בשנה אשר בהם יבאו רבים מיושבי העיר להשתטח על הקבר הזה, הסירים מאחינו כארץ הקדם העולים לחוג את "הלולא דרשב״י" בצפת, יבקרו את המערה הזאת ביום אסרו חג של שבועות! ורבים מיושבי עירנו וביחוד הספרדים ילכו להשתטח על הקבר הזה ביום כ״ח תשרי אשר.הוא יום פטירתו לפי המסופר במסכת יומא(ל״ט ביי אך היום המיוחד אשר בו ילכו כמעט כל יושבי עירנו לבקר את המקום הזה —הפריעה הדסה את דברי בעלה— הוא יום "ל״ג בעומד. היום הזה הנהו חג לאומי ליושבי ירושלם. ומעלות הבוקר עד שתי שעות בלילה הומה כל הדרך העולה■ משער שכם עד החלקה הזאת. מאנשים נשים וטף ההולכים הלוך ושוב לקבר שמעון הצדיק. מהם ישובו לבתיהם מיד אחרי שפכם שיח על הקבר ושאר קברי הצדיקים אשר בסביבותיו, ומרביתם יבחרו להם מקום תחת אחד העצים הרעננים האלה. ובחברת בני משפחתם וקרוביהם יבלו כל היום בשמחות וגילי וגם אהלים קטנים לממכר מאכל ומשקה להשיב נפש יערכו פה. וגם רבים מהמושלימים והנ וצרים יבאו הנה לדאות ולקחת חבל בהחג הלאומי הזה של היהודים, אשיר פיהם יקבנו בשם "עד אל ןהוך;א" (חג היהודיה), כי להמקוס הזה יקראו "אל יהודיא". והשם.ד,זה צודק במאד— מלא אבי־יעקב אחדי דבריה—