הוא הדבר אשר אמרתי — אטד אבי־יעקב כקול מנצח — כי התרים הלועזים אינם מרגישים בדקות הברת הערביים ועי״ז יכניסו בםסריהם והודעותיהם שבושים לא מעטים. שבנו לבית הארוזים ונשב על הגדר הנמוך המקיף את השקמה הרעננה והעבותה העומדת באמצע החצר. מסעינו הגי…

לבני הנביאים. כאשר שנו בני הגולה התאחזו בה שלש מאות וחמשה וארבעים משמחה מיושביה הישנים, והמה עזרו לבנין "חומת ירושלם". יונתן החשמונאי חזק את העיר הזאת ויבן בה מבצרים למעוז ננד חיל האויב אשר מעבר לירדן מזרחה. המלך הו ר דוס בנה בה ארמון־חורף …

— 92 — פני האחת הפכה על צדה השניה וכרגע הוציאה וידביק עגה אחרת במקומה. וכה אפה במשך עשרה רגעים סל מלא עגות רכות. את העגה הזאת שכחת להפוך — צעקו הנערים אשר עזרו להמכלכל נטלאנתו — תן אותה עוד הפעם בהתנוד. לא! כעת לא אוכל לתתה שנית בהתנוד כי ה…

— 93 — אף אם נעזוב את יריחו עם זריחת השמש נבא ירושלימה עוד לפני שקיעתו. כן דברת - ענו כל המסובים — רק אם יהי׳ את נפש המכלכל להכין לנו מיחם שני׳ בכלות המים מהטיחם הזה׳ כי אחרי אשר אכלנו עוגות מצות, עלינו לשתות גם ארבע כוסות למצער. לשרתכם הננ…

אבי־יעקב לאמה — ולכן לקחתי" את הענף הזה עמי; למען הגיעו לאחד הגננים, אך זאת אדע בטח וגם כלכם תדעו זאת כי בסביבות העיר הזאת גדלו ע צ י־ה קטף ומהם נטף הצרי הנודע לתהלה בריחו הטוב בכל הארצות. אותו שלח עוד יעקב אבינו מנחה למושל מצרים. הצרי הי׳ …

רק הואל נא גם אתרו להבטיחני כי בצאתו לאור תודיע טבעו בהעתונים, ותעורר את קוראיהם על נחיצתו ותועלתו לבלי יהי׳ מונח אצל מוכרי הספרים כאבן שאין לו הופכים כמרבית הספרים ממין הזה. לשרתך אהיי, אך ד׳ ישמרני להשאר סופר בהעתונים עד העת הזאת. ספר כזה…

— 96 — לעת כזאת לא נוכל להשיב עליה רק בשאלה אחרת : מדוע לא יעשו אחינו שבגולה כמעשה המתוקנים שבהאומות אשר בקרבם הם יושבים, לעלות ולראות את ארץ אבותינו I, הלא עינינו הרואות כי מדי שנה בשנה ינהרו המונים הטונים מבני האמונות השונות למאות ולאלפים…

— 97 — נסעתי בהפכו הזה׳ אן שיחותיכם והגיוניכם ענגו גם את נפשי בטאה ולכן שתו והתענגו גם אתם על כוסות התה אשר הנני מגיש לפניכם בזה. אמור נאי לי אדוני המכלכל — אמו מודה התלמוד — מדוע לא ראעו בכל הסביבה הזאת את השושנה הנפלאה הנודעת בשם שושנת יר…

— 98 השושנה הזאת למדתי את השיר הזה על פה. ואם תאבו אקרא לפניכם את שני החרזזים האחרונים מהשיר הזה אשר נהם ידמה המשורר את עם ישראל להשושנה הזאת. קרא נא, קרא נא! — קראו כל המסובים כאחד. — . ועזריהו החל לקרא בהתלהבות עצומה והטעמה נעימה : ו?:קךב…

— 99 — הקדש. פעם אחד במשלי (ט״ו י״ט) •דרך עצל כמשוכת ח ד ק". ופעם ימני במיכה (ז׳ ד) »טובם. כחיק".. ובזה הרווחנו שני דברים; א) ביאור חדש בהוראת מלת •חדק״י כי איננה נרדפת עם המלה «קוץ" "חוח" כאשר ביארוה המבארים הראשונים. ב) מליצת שני הכתובים …

— 100 — יום השלישי קמנו אחרי עלזת השחר, ועד אשר התפללנו ואכלנו ארוחת הבקר; זרחה לנו השטש. ראש הטורים כתב את שטו ושם •בית הספר", ואחריו כל הגדולים שבקרבנו׳ בספר־הארחים, ואחריו אשר הודינו להמנהלת בעד חסדה, עזבנו את הבית לשוב לביתנו. הלא דרך ״…

— 10t — נשוב בדרך אשר באנו בה, ולא נענה חנם את נפש החמורים ובעליהם. עלינו על הטורינו. ובעברנו דרך שוק הכפר השלכנו אגורות אחדות למתת יבאקשיש» ליל הנערים והנערות אשר נמצאו אז. שלום לך יריחו עיר התמרים! — אמרנו כלנו בהתרגשות; כאשר נתרחקנו מעט …

— 102 — « « בן< נשירה נא שירת ׳תקותינר י> - נשמעו קולות שונים.— והמשוררים אשר בהרבנו החלו לשיר ואחריהם ענו גם יתר הנערים. ולים בנרת בשאיון בקול המולה :פילון. קל עיור קם עלי דרכ:ם שעד יכת שאיה ובין חרבות :רושלם עיוד בת־צייון בוניה קל עוד קמה…

103 בשעה השישית הגענו' לה״טלון האדום" וגם היום היי מלא בפנים מנוסעים בני ארצות ושפות שונות כבהיוס הראשין; ולכן ישבנו גם הפעם לנוח בצל טתליו. ואחרי אשר נחנו כחצי שעה, רכבנו הלאה׳ ואחרי שתי שעות באנו להטעין ביר אל־חאט. פה נאכל אווהת הצהרים — …

— 104 — 9 הנזכר במשנה הגז׳ שהוא שלשה מלין גם הוא לא ינגד לסי ידעתי לתכונת המקום הזה כאשר ראינו. גם הימם ■נית חדודו׳ — אמר מורה התלמוד "־ יאות . למורד ההי הזה אשי מדרגותיו חדות ושנונות במאד. כדאי הי, הקיגארה והקאווה אשר ככדנו את האכר — אמר ע…

— 105 — מנהל הבית שמח לראות כי שבנו בשלום וכל אסון?!א קרה לנו, ויבקש אותנו לשבת אל ד,שלחן לנוח מעט ולשתות כוס חמים מממיחם המוכן, אך אנכי בשמעי כי אטי כבר דאגה לי ובאה לבית הספר לשאול עלי! מאנתי לשבתואפרד מאת המנהל בתודה בעד טוב לבבו; וטהרתי…

— 106 —?תולות .יהודה, מלהיבות כירח, בידיהן הלכות תעשי;ה לך־וב; ביניהן ספידים, _קךני־א'ור?שמח?רצון תעלזרון׳ אף־זבוב וה;ב מפדן עלף רךידן הנוצח, ולח;קן תק4ןאי מכל־פגע מקקב. תולעה, התענגי ולא תאנשי, J •••-•• r T ״ T :ור,לי3י גפשלי למלאכת הקקי י…

— 107 — כמסוך תסעטפי?מיו באדרת. ובשנת ט נוח ה תבא־לך ואמורה. תיולעה, ההענגי!לא תאנשי׳ והכיני נפשכי למלאכת המשי! למאות ח?ריות;ך בפיר הנפוח אמרים יהדפו?אין חנינה, אך־על־־זאת׳ ענוגה, אל־־תוגי לך־הרוח גופתכי תלדה לח?ים ל^ה; ארמיונך המופיע?סתר ב…

— 108 ואדור. נורלכי יבא עד־קצהו: לזה_ענ;ו1, ^זעשעת, תפארת פעלה; היש־בנו כמוןי מאישר מללתהו? נם־־אחד לא־נדל באשר התנדלת י. T- » v ... — T TV — כק־סי-ום אדמת־קדש מתחת רוליהו׳ אולם־את מהי־ותך באיורהו חתלה. תולעה, התענגי ולא תאנשי, והכיני נ^שכי…

— 109 — ספירות מדויקות ממזכרת־־־בתיא (עקרון). הקולוניסתים הם שלש עשרה משפחה« ומספר נפשותיהן ד!וא 149 (בהם שלשה נגרים ואהה חיט). ומלבד משפחות הקולוניסתים יושבות בהמושבה עוד חמש עשרה משפחה אשר י מספר נפשותיהן הוא 43, ועוד ששה יחידים« והם : פק…