Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 95

רק הואל נא גם אתרו להבטיחני כי בצאתו לאור תודיע טבעו בהעתונים, ותעורר את קוראיהם על נחיצתו ותועלתו לבלי יהי׳ מונח אצל מוכרי הספרים כאבן שאין לו הופכים כמרבית הספרים ממין הזה. לשרתך אהיי, אך ד׳ ישמרני להשאר סופר בהעתונים עד העת הזאת. ספר כזה יהי׳ באמת יקר ונכבד בספרות‘נו — אמר ראש המורים — אך נניח נא את דבר הספרות לעת אחרת׳ וכעת חפצז להעיר את אזניכם על כבוד האכסניא אשר הננו מתאכסנים בו. מה נאוה הבנין הזה ומה יפו אולמיו. תאיו וחדריו, עדיכי באמת מוכרחים הננו לאמר פי הגדיל ראש כנפית הרוסים לעשות בבנותו בית ארחים נחל ונהדר כזה בכפר שטם ונעזב כזה. לא רק את הבנין הנהדר הזה בלבד בנה — שסע עזריהו את דבריו — כי אם בכל ערי וכפרי ארץ אבותינו אשר אליהם יבאו הארחים הנוצרים, כמו : ירושלם, חברון׳ בית־ג׳לה(נלה) עין כרם׳ נצרה ועוד׳ בנה מלבד כנסיות גדולות׳ גם בתי ארחים מרווחים ונהדרים. ומדוע לא נעשה גם אנחנו כהטתוקנים שבהם 1-שאלו אחדים מהמסובים — מדוע לא נבנה גם אנחנו בתי־ארחים גדילים ונהדרים למצער בהעדים הנחלות שבארצנו, כירושלם, ’סו׳ צפת וטבריא. הלא עינינו הרואות כי הארחים אשר אין להם . כסח להתאכסן בה׳מלון מתגוררים בראשית ימי בואם בבתים צרים׳ רעועים ונאלחים אשר בחצר בית הכנסת או במקומות אחרים׳ והדבר הזה ימר ויראיב במאד את לבות הארחים׳ ולא ׳לפעמים יפלו עי״ז במחלות שונות. השאלה הזאת — ענה אבי־יעקב - שאלה גדולה ונכבדה יייא כמאד וראויה כי כל חובבי ציון ישימו לבם לפתרונה. אולם