Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 102

— 102 — « « בן< נשירה נא שירת ׳תקותינר י> - נשמעו קולות שונים.— והמשוררים אשר בהרבנו החלו לשיר ואחריהם ענו גם יתר הנערים. ולים בנרת בשאיון בקול המולה :פילון. קל עיור קם עלי דרכ:ם שעד יכת שאיה ובין חרבות :רושלם עיוד בת־צייון בוניה קל עוד קמה לבעיות קהיוריות מעין־עמי נוזלות לבכות לציוןבראש **שמורות יקום בחצי הלילות. עיוד לא אברה תקותנו התמוה הנושנה * T I J ־ T T מישוב לארץ אבותינו לעיר גיר. דוד לוקה בלעודבלקבו פנימה, נפש :הוף הומיה ולפאתי מזרח זקךי5!ה עינו לציון צופקה. כל עיור דמעות מעינינו תח־־נה כגשם נלבות כל עיור ועש אסכת־־הלאיום כלב הןהולי פועם עוד נוכל .קוד,;ם היום בי:רחמנו אל זועם. שמעו אחי בארצות נולי ’ את קיול אחד חיוזינו -כי רק עם אסרון ה:הולי" "גם אחרית תקותנו". ולבבות מבני עטנו עיור הולכים לקברי־אבות כל עוד חיומת־מףמרינו עיור לעינינו מוקעת ועלי הרנן מקדשנו עין־אחת עוד רוקעת. כל עוד הילדן בקאון גליו נרותיו ינולון