Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 98

— 98 השושנה הזאת למדתי את השיר הזה על פה. ואם תאבו אקרא לפניכם את שני החרזזים האחרונים מהשיר הזה אשר נהם ידמה המשורר את עם ישראל להשושנה הזאת. קרא נא, קרא נא! — קראו כל המסובים כאחד. — . ועזריהו החל לקרא בהתלהבות עצומה והטעמה נעימה : ו?:קךב לבי מסקזב־ות נקהלו: שבטי עם •אחר ממצחם ^לר¬ עת השליכו מעליהם עלמיו, T... ...... * : בטד?ר הזיה הלכו- נסעו, עד כי לרשת את הארץ?או אשר דבר יי לתת למ1. T •* T TJ ♦* '.* « ומתי וקאקפמיו י\ אל משלת? 3ם הם היום הז-ה כגגלה נבלת, אכן מריח מי למע .יפרחו; כי עיור לא נם לחם עמוק קךבמו, מיוד חיה :היו׳ עיור נשנןתם במ־ו- ואדזח בל־ותם עיור מ?קר .יצקחת הידד- הידד! נפלא׳ נפלא!—קראו כל המסובים ויטחאו כף.— שמעו נא! — אמר אבי־יעקב(אשר ישב הרגעים האחרונים תפוש בשרעפיו) ברוח עלז — עת אשר כעת ברעיוני כי השם -חדק" אשר הערבים יקראו להפרי אשר ראינו היום לפנות ערב הוא השם "חדק• העברי. ולפי זכרוני נמצא רק פעמים בכתבי