Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 100

— 100 — יום השלישי קמנו אחרי עלזת השחר, ועד אשר התפללנו ואכלנו ארוחת הבקר; זרחה לנו השטש. ראש הטורים כתב את שטו ושם •בית הספר", ואחריו כל הגדולים שבקרבנו׳ בספר־הארחים, ואחריו אשר הודינו להמנהלת בעד חסדה, עזבנו את הבית לשוב לביתנו. הלא דרך ״טר־סבא• ו׳נבי־מוסא" נשוב — אמר ראש המורים לאחד ההמרים בצאתנו מחצר הבית. — לא אדוני! — ענה הנשאל — בדרן הזה אי אפשר ללכת כעת, כי היא איננה סלולה ומלאה חתחתים וביצות. אבל הלא מראש התנינו עטכם בין ושלם כי שובי נשוב בדרך *מר־סבא״ — צעק אחד המורים, — ומדוע לא הגדתם אז כי אי אפשר ללכת בדרך הזאת 1 בחיי האל — ענה החמר — כי לא ידענו זאת מראשן אם תהפץ אדוגי אראה לך מרחוק את "בניג: נבי־מוסא, גם בהדרך אשר באנו בה. זה דרך החמרים תמיד - אמר ראש המורים — לבלי לעמוד בדבורם, ותמיד ימצאו תאנות ותשובות להצטדק׳ אך בכל זאת אחשב כי ניתר על זכותנו׳ אחרי אשר בכלל אין לנו מה לראות סמר־םבא", וגם מבלי רשיון מיוחד מראש כנפית היונים לא יניחו הממרים לשום איש לבוא שערי בית מקלטיו׳ ואנחנו לא לקחנו אתנו כתב־רשיון. האם לא מקום עתיק הואן־ומה הוראת שטו,־‘—שאל עזריהו.— •מר־סבא״ איננו נזכר אף בהספרות התלמודית — ענה ראש המורים — והשם«סבא" איננו שם עברי ולא ארמי, והוא נקרא כן על שם אחד מקדושי הנוצרים אשר חי בטאה החמשית למספרם והתכודד במקום הזה. אם כן איפא ענו אחדים מהגדולים שבארחתינו -