Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 93

— 93 — אף אם נעזוב את יריחו עם זריחת השמש נבא ירושלימה עוד לפני שקיעתו. כן דברת - ענו כל המסובים — רק אם יהי׳ את נפש המכלכל להכין לנו מיחם שני׳ בכלות המים מהטיחם הזה׳ כי אחרי אשר אכלנו עוגות מצות, עלינו לשתות גם ארבע כוסות למצער. לשרתכם הנני אדוני — ענה המכלכל. — ענג נפלא שבעתי אנכי. ובטח נם אתם רעי עמי יחד מטסענו זה — הוסיף עזריהו לאטר — וכל ימי צבאי יהיו לנגד עיני התמונות והחזיונות אשר חזו עיני בכל המקומות אשר עברנו בהם. כן, כלנו התענגנו במאד מהמסע הזה —ענה אחר הטורים— ועלינו להודות לראש המורים על הוציאו את החפץ הזה לפעולה, ולך ארוני עזריהו על השתדלותך להשיג בעדינו את המלון הזה לבלי נאלץ ... רב לכם לעסוק בתודות — הפריע ראש המורים את המדבר. — אטור נא ליאבי־יעקב ידידי מה הוא הענף הזה התחוב כצלחת בגדך• האם את ע ץ־ה דעת מצאת וממנו קטפת אותו *־ לא את ע ץ־ה ד ע ת מצאתי — ענה אבי־יעקבבנחת — רק ד ע ת־ע ץ מצאתי. חידות לנו דבריך — קראו אחדים מהמסובין — דכד דכרים ברורים ונשמעס. י4 הענף הזה אשר בידי — ענה אני־יעקב — קטפתי מאחד ט ע צ י־ה ק ט ף הגדלים בנחל הקטף אשר עברנו בו היום בצהרים. מה׳יהוא ע ץ־ה ק ט ף ולאיזה משפחה ימנה? — שאל ׳' ראש המורים, — שמו הרומי ישם משפחתו לא אדע גם אני, — הוסיף