Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 101

— 10t — נשוב בדרך אשר באנו בה, ולא נענה חנם את נפש החמורים ובעליהם. עלינו על הטורינו. ובעברנו דרך שוק הכפר השלכנו אגורות אחדות למתת יבאקשיש» ליל הנערים והנערות אשר נמצאו אז. שלום לך יריחו עיר התמרים! — אמרנו כלנו בהתרגשות; כאשר נתרחקנו מעט טמנה — שלום לך! מי יתן ונזכה לראות עוד הפעם בסביבותיך את התמרים היפים ואת הצרי הנודף והמהולל אשר גדלו באדמתך בימים מקדם. ומדוע לא יראו באמת אחינו יושבי ירושלם לקנות 'אחוזה בסביבות יריחו I‘ — שאל עזריהו — הלא אדמתה דשנה וסוריה, ומזגה החם מכשיר אותה למטעי עצים שונים; היא רחוקה מירושלם רק כשש שעות, ובטח יפלו בקרוב מפלת עגלות ממנה לירושלם• וגם מפני הבדואים אין עוד כל פחד בחפדי ממשלתנו הרומטה ידה אשר הציבה פה «שמרת אנשי חיל. עוד לפני עשר שנים - השיב מורה התלמוד — עמדה אחוזת נחלה בקרבת העיר הזאת אשר היתד, אחוזת הממשלה ידה לממכר לכל המרבה במחירה, ואז השתדלו אחדים• מאחינו לקנותה. אך באחרונה קנה אותה שר הנכפים הפרטים של הדר מלכנו השלטן יר״ה.י י הנה הדרך ההולכת ל<בי־מוםא״ —אמר ראש התמרים — באו אחרי, ומראש ההר אשר ממורינו אראכם את כל הככר והבנינים העומדים עליו. ראש הטורים ואחדים מהגדולים שבארהתינו הלכו אחריו ואנחנו רכבנו הלאה לאט לאטי למען יוכלו להשיגנו. היום היה חם מאד. אך הרוח אשר נשב מהירדן הקר את חומה וישיב את נפשנו ולבנו היה טוב עלינו מאד. נשירה נא שיר עברי — אמרנו איש* לאהיו. —