Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 91

לבני הנביאים. כאשר שנו בני הגולה התאחזו בה שלש מאות וחמשה וארבעים משמחה מיושביה הישנים, והמה עזרו לבנין "חומת ירושלם". יונתן החשמונאי חזק את העיר הזאת ויבן בה מבצרים למעוז ננד חיל האויב אשר מעבר לירדן מזרחה. המלך הו ר דוס בנה בה ארמון־חורף נחל למעונו וישכלל;׳#ת הדרה *בית תיאטרין וקרקם׳ אך במותו ירד הדר העיר הזאת. ובימי מלחמת הרמאים האחרונה נחרבה נם היא. אולם אחרי עבור זמן מהנתישבה עוד הפעם. טריאנוס הרג את יושביה למי חרב ויהרוס אותה עד היסוד, והקטר אדריאנום בנה אותה מחדש. בימי ממשלת מלכי הנוצרים בארץ, נהיתה העיר הזאת לעיר נוצרית, ומלכים ורוזנים שונים בנו בה כנסיות גדולות ושונות אשר נהרסו אודב ע״י המושלמים. בשנת הת״ר(1840) היו יושביה לשלל ולבזה לפני חיל אבראהים סאשה אשר אמר לנקום נקמתו בהם על אשר התגרו בחיל צבאו אצל ירושלם. לחם יחסר לנו — לחש המכלכל באזני ראש המורים בכלותו לדבר. - אנכי הכינותי די והותר׳ אך 3עננ הנסיעה הגביר כנראה בקרבנו את תאות האכל. האם לא נוכל להשיג פה לחם בכסף מלא? לחם מוכן לא נשיג פה; רק אם אדוני יצור» אקנה קמח ואאפה ענות בהתנור אשר בחצר הבית. מהר ועשה כאשר אמרת לבלי:אלץ לענות בצום נפשנו ביום המחרת. המכלכל יצא לשוק; ואחרי שנים שלשה רנעים הביא שק קטן מלא קמח; ויערב אותו במים בקערת־עץ נחלה ומהעסה הרכה הזאת עשה עגות דקות וידביק; מסביב בדופני התנור לאמר קדרת חרס החפורה באדמה׳ ומיד אחרי אשר נקרפו