…aut erhebliche Abweichungen aufwiese. Wohl will Duran hier nicht gerade citiren, wie schon die Umstellung von Plato und Aristoteles beweist, allein die Übereinstimmung mit den Worten Batlajusi’s bei Ibn Tibbon p. 16 Z. 18 ולגעור מי שיקשה בה ist um so …

56 Joclianan Alemanno um 1470. Kreis l) darstellen, dessen Hochpunkt durch den Schöpfer, dessen Tiefpunkt durch die Materie gebildet wird. Bei der freien und selbstständigen 2) Wiedergabe dieser Grundgedanken BatlajÖsi’s ist es jedoch nicht…

— 57 älemanno’s weitausgreifendeiu Commentar zum liolien Liede zeigt einen ungewöhnlichen Reichthurn an Citaten aus BatlajÜsi. Für die Bedeutung der Mathematik als Halfs Wissenschaftן) der Theologie, für die Lehre von dem im Höhenpunkte des…

58 der menschlichen Seele, ihrem eingeborenen Verlangen zur Leitung und Hebung aller mangelhaften Oreatuiy wie es in der Prophetie נ) zu Tage tritt, sowie auch als Urheber des Bildes von den Zahlen und der Eins 2) für den Hervorgang der Din…

59 trägt die Spuren seiner Beschäftigung mit den bildlichen Kreisen. Auch liier nennt er Gazzali und BatlajÜsi einträchtig zusammen, ohne jedoch den Wortlaut des ersteren anzuführen, gerade so wie er es im Commentar zum hohen Liede thut. So…

60 Mose Ibn Chabib um 1400. deutiscken Wissenschaften ein Bild von der Bedeutung zu entwer» fen sucht, welche der Zahlenlehre für die eige…

— 61 werden soll, beruft Ibn Chabib sieb nocb an zahlreichen Stellen auf die Äusserungen BatlajÖsi’s. So, wenn er die Behinderung des Geistes durch die Mat…

62 ren Formen zeitlich so wie logisch voran gegangen ’) sein mussten. Und vollends an BaoxajÖsi erinnert die zweite Antwort von dem bildlichen Kreise2) alles Existirenden, der am ersten Schöpfnngstage in dem Anfangsgliede der Himmel oder de…

— 63 — Israel, die mit dem Aufeinandersehlagen Edoms und Babels oder des Christenthums ־und des Islams ihr Ende findet, unter dem Bilde eines Kreises darstellt, in dem das Ende Edom anf den Anfangspunkt Babel stösst. Die Reibe derjenigen, d…

64 in seinem gelehrten Commentar znm Kusari noch in seinen philosophischen Predigten scheint eine Spur solch einer Kenntniss oder Benutzung vorzuliegen. Ja, er hat sogar eine ganze Predigtג) dem göttlichen Kreise gewidmet, in der er Gott ab…

מופת1) שמיני עניין החיות הגופני עם2) התחבר הנפש עם הגוף והתעסקה עמו ועניין המות הפרדה8) מן הגוף ועזבה התעסקה4) בו וכבד אמר מי 'שהשב כי הנפש אובדת5) באבוד הגוף שענין החיות שתהיה הנפש6) בעלת7) הרגש וענין המות שיעדר ממנה ההדגש. ונשאל8) להם מהח…

54 מפני1) הנפש לבד ואץ חלק בזה לגשם2) וולת שהוא3) כלי אליה בדרך הבלי■ לאומן ואי אפשר מציאות ההכרה והידיעות במתים ואמנם יתאמת מציאותם מן החי הנה הנפש אם כן היה בטבע כי בטבעה4) לקבל הידיעות והחכמות והגשם' מת בטבע ואין מטבעו לקבל דבר מזה הנה ה…

53 צורר, מן הצורות השכליות אינה צריכה לעסק1) החוש ומעשיו אשר היתה נדבקת בו2) אליו והורה זה8) כי הנפש יש לה קיום בעצמותה מסתפקת4) בו בלתי8) צריכה אל הגשם ושאברי הגשם אמנם6) הם כלים לה תלקוט7) בהם ידיעותיה ויולד8) מזה כי הנפש המדברת כאשר התעצ…

52 המות יותר מכירה ויותר רואה האמתות לחיותה* 1) נפשטת מכל החומר ולא תהיה ההכרה והציור אלא לחי הנה הנפש אם בן היה2) אחר מות הגשם3) והנה השתחל) למופת הזה הפילוסופי5) לשון תורתינו*) נאמרו ית׳8) כבר7) היית בחשך מזל) והסירונו מעליך כסוייך וראותך…

51 ובארץ ואמר אחד מבעלי הדתות בי האל ידע הדברים1) גדוליהם וקטניהם לא יעלם מאתו3) כשעור זרע8) חרדל לא בשמים ולא בארץ ושהוא יודע רעיוני4) האנשים ותעלומות הלבבות8) ולא6) יפול עלה שלא ידעהו ולא גרעין7) במחשבי ארץ8) לא לח ולא יבש אלא הכל9) כתוב …

במה שנדע ונרגיש1) מנפשותינו ונאמר להם כן2) לא3) נשכיל4) נמצא כי אם (7שיהיה5) עצם נושא המקרים או מקרה6) נשוא בעצם אם כן שפטו על הבורא שהוא עצם מסוג העצמים המושכלים כי אץ הפרש בין זה לזה ונאמר למי שחשב מהם שהוא יודע הכללים ולא ידע הפרטים מאין…

- 49 -- בהתדבקם בשכל החלקי וכאשר נדבקו בשכל הכללי נדבקו בבורא ית׳ הנה אלו1) כלל מדבריהם ודרכיהם2) יורו למי שיבינם על היותם נקיים מהפרוש הרע אשר יחסו אליהם על8) אמרם שהבורא ית׳ אינו יודע כי אם עצמו.4) פרק8) וכבר6) הביא טענות מי שהשב כי האל י…

י"י ts מהשתבלות1) הבורא ית׳3) להם3) ואמר במקום אתר והוא רצה :לנקות נפשו4) ימלא יחשבו עליו מפני דבריו שהוא פובר בנצהות העולם5) וקדמותו0) ואמי7) ואמנם8) נרצה באמרינו8) שהעולם נצהי לא יסור יי העולמים כבר היו מצויירים10) אצל11) הבורא12) ית׳ ממו…

לו הנה" באשר ידע עצמו הנה בברנ) ידע בי* דבר. פרק 2) וממה3) שיורד,4) ■ על היות דעת גדולי6) הפילוסופים ובללם3) בי הבורא ית׳ יודע כל דבר ולא יסתר ממנו דבר7) ואפי׳ בשעור זרע8) הרדל ומה שהוא יותר דק ממנו9) ושהוא יודע תעלומות הנפשות והרהורי הלבבו…

46 שישכיל1) הסבה הראשונה עד שישכיל ■האמצעיים אשר בינו ובינה2) ומפני (4שהיה הבורא ית׳ הוא תכלית השלמות היה בלתי צריך3) שישכיל זולתו והיה באשר השביל5) עצמו כבר°) השכיל זולתו והעניין השלשי כבר7) זכרנוהו בשער ביאור אמרם בי המספרים8) עגולות רעיו…