Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Journal
- Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest
- Volume
- [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880)
- Date
- 1880-01-01
- Page
- Seite 59 (sequence 61)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/3122061-3122066--0328-3122560- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
59 trägt die Spuren seiner Beschäftigung mit den bildlichen Kreisen. Auch liier nennt er Gazzali und BatlajÜsi einträchtig zusammen, ohne jedoch den Wortlaut des ersteren anzuführen, gerade so wie er es im Commentar zum hohen Liede thut. So bei der Mittheilung über die Natur der philosophischen Seele1), in der er die hebräische Übersetzung des Batlajösi allein anführt, obwohl auch auf Gazzali verwiesen wird. In dieser Übersetzung hat er auch fast die Hälfte des ganzen vierten Abschnittes von Batlajüsi’s Schrift in seine Darstellung aufgenommen, in der er in der Übersicht 2) der propä- Ich verdanke die Mittheilungen aus der Handschrift von Mantua (’ meinem unermüdlichen Freunde Rabb. Prof. Giuseppe Jare. F. 14sv bemerkt ובספר מאזני העיונים וענולות רעיוניות כתוב. בסגולות •הנפש : Alemamo הפילוסופית כי היא תדע כל הקירות המדעים קצתם על צד הציוד וקצתם על צד האמות וקצתם על צד האמונה אבל אין כל נפש נתנת לה הפילוסופיה ומוכנת לדעת זה כלו אבל תדע קצתו ואמנם יתכן ידיעת אלו הרבדים בשלמותם בנפש אשר קרה לה בבריאתה והוייתה שנבראת זכת ההבנה [ובה הכנה .1] לקבל אותו ושהיה [ושהיא .1] מואסת ההנאות, ממיתה התאוות, בועלת הכסף והזהב, אוהבת הטוב ועושי הטוב, שונאת הרע ועושיו, נקשרת בנימוסים והדתות קונה המדות הטובות. מרתקת הרעות, כבר נתחבר בה ההכמה והמעשה וזהו הפילוסוף האמת י אצל ארסטו ופלטון וחכמי הפילוסופיה הקדמונה ומי שאינו Dies ist eine wörtliche Entlehnung בתאר הזה אינו אצלם פילוסוף אמתי. .(12) 11 .von!3. 14 Z. 24 bis p. 15 Z. 14. Ygl. Gazzali c אמר הא״ב [= הדובר אמת בלבבו] הכמה אהד מלומדה : “211 .f ף הצבה _ עמודיה שבעה, מספר, תשבורת, ■ מבטים. תבונה, מוסיקא, משקולות, תחבולות. המספר הוא קבוץ האחדים ספורים נאחזים בגשמים במספר בני האדם אשר יספרו וימנו את גשמיהם, ומספד ומפקד אשר לא ימנה ולא יספר על בל דבר נשם על שה ועל שלמה ועל כל דבר כי אם במחשבה אשר לא גושמה והיא הבמה או מלאבד, אשר מפני זה היתד. לשני ראשים האחד מעשי והאחד עיוני, והמעשי יחלק לשבעה ראשים, הא׳ הוא קבוץ הנפרדים; הב' הוא בפל המספר על עצמו או זולתו; הג׳ הוא דלוק [חלוק .1] הנקבצים על מספר צעיר ממנו, הד׳ הוא מגרעת לגרוע מספר צעיר מרב, ההמשי הוא ערכים להעריך מספר אל מספר בחלק מחלקיו, הששי הוא שברים לשבר האחדים אל הלקים שניים שלשיים ורביעיים; השביעי הוא שרשים להוציא שורש מגזע מספר או קרוב לו. והעיוני יפרד אל סגולות רבות נמצאות בו מפני הבדליו הראשונים בהיותו זוג או נפרד, פשוט או מורכב. וכהמצאו מרובע או משושה, מוגשם או מעוקב. לבניי או ארחיי, מחודד או שטהיי, נוסף או הסר אך שלם, או נאהב ובמו אלה הסגולות הרבות הנמצאות בו. ופרסומי זאת המלאכה וסגולותיה יתבארו באמרות צרופות ומזוקקות. מאמר א׳ יבאר סגולות המספר איך ממנו יצא הכמה בחכמת האלהות ויחודו. כתוב בם׳ עגולות רעיוניות לטולומיאוס בי המספר לו עגולות רעיוניות וב', ואנשי : 20.Hier lässt Alemanno den Beginn des 4. Abschnittes folgen bis p.32 Z הודו וזולתם באלו העגולות המספריות רמזים וחידות נעלמה ידיעתם מבני אדם.