Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1880-01-01 · [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880) · p. Seite 58

58 der menschlichen Seele, ihrem eingeborenen Verlangen zur Leitung und Hebung aller mangelhaften Oreatuiy wie es in der Prophetie נ) zu Tage tritt, sowie auch als Urheber des Bildes von den Zahlen und der Eins 2) für den Hervorgang der Dinge aus Gott, und endlieh des Vergleiches zwischen der philosophischen und der prophetischen s) Seele. Auch das im Alter •von 35 Jahren unternommene encyclopädische Hauptwerk Alemanno’s, dem er den beziehungsreichen und darum nicht wiederzugebenden Titel : 4 היי העולמיים) beigelegt hat, Li. עוברת כל השכלים הנבדלים עד 'העלה הראשונה כאמיו שם ויתגמל [ויתחיל בעליה אל הצורה ואחר אל הנפש ואחר אל השכל הפועל ואחר אל התשעה שניים שהם המלאכים הקרובים ואחר אל הבורא ית, אבל שהוא כאשר הגיע- לשכל הפועל נשלמה עגלת העיון ולא יצטרך אל שלמותה שיעבור השכל הפועל כי כהו הדברי ממנו התחיל ואליו ישוב ואמנם יצטרך לדעת מה שלמטה שלמעלה .1] מהשכל הפועל להשלים עצמותו והתעצמו בו ית׳ לא להשלמת] (Ecci. 12.7) עגולת ידיעתו ועיונו וכזו אמר שלמה והנפש (!) תשוב אל אלהיס Dies ist ein wörtliches Citat von p. 24 Z. 19—24 üncl in den ersten Zeilen eine freie Benutzung von p. 10. 0 hs. f. 152a : הנפש החושקת היא תמיש המונעים אותה מהדבק בגפרד על היותו בין שגי הפכים מצד סגולת נפשו' ההפכיות. האחת בי מסגולת הנפש מצד שלמותה והאצלה מהמקור העליון ומעולם הספירה הנבדל מהחומר היא דורשת ההפרד מעולם החומר להדבק בנפרד. והשנית כי מסגולתה מצד שהיא מיושרת מעולם העליון היא הושקת להיישיר ולהשלים הבריאה החסרה ולהתעסק באותה ההנהגה כמבואר מכל הנביאים ומסגלת הנפש הנבואיית לטולומיאוס בעגולות רעיוניות וא״ח במאזני העיונים. Gemeint ist die Abhandlung Batlajusi’s!3. 16 und Gazzäli’s c. 11 (12) über die prophetische Seele. ף hs. f. 208» : וזהו מסודות התחלת התורה בבי״ת להורות כי הראשית העלול הראשון הוא מציאות שני לנמצא האחד האמתי וכי כל הנמצאות נאצלות ממנו כאשר כל המספרים נאצלים מהאחד כמו שכתב א״ה במ״ה ובטלמיוס בעגולות רעיוניות. Vgl. Batlajusi p. 3 Z. 5 ff. und GazzAli c. 3. Uber das ב׳ zu Anfang der h. Schrift vgl. auch Ibn Latif (Koclibe Jizchak XXXI, 10), der sich in gleicher Weise äussert. ף hs. f. 247“ am Rande : _ בנליון ז זכור כי הנביא מתדמה לשכל הנבדל הספיריי וההמשכיי לשכל הפועל והמעיין לשכל ההיולאני והמכהן א״כ הנביא מתדמה בכל פעולותיו אל השכל [Stbiksoukeidkuv לרפיון [לדמיון הנבדל ובזה יבדל מהג׳ אחרים הנוי שהם אנושיים ז וכור כי הפילוסוף לא ידע (sic)בדברים העיוניים כי אם הכללים והנביא ידע המדעים מ״ה*לא״ח ולטולומיאו Vgl. Batla-ji'si p. 16 Z. 9—10 und GazzAli c. 11 (12). Über ההמשכיי s. Bibago דרך אמונה f. 42b. Vgl. auch Batlajcsi p. 14 Z. 14—15, wo Ibn Motot für וחכשוף übersetzt: והכהון. 4) Vgl. MortarÄ a. a. 0. p. 26, Steinschneider bei Salfeld a. a. 0. p. 116 n. 2b, Gat. Ghirondi p. 1 und Al-Farabi p. 244.