Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1880-01-01 · [3.] für das Schlujahr 1879-1880 (1880) · p. Seite 55

Literatur der Araber so ungewöhnlich bewanderter Gelehrter wie Simon b. Zemach Dukan auch Batlajüsi’s bildliche Kreise gelesen. Während er jedoch Gazzali’s plagiatorische Schrift namentlich * l *) anführt, ist der Arbeit des Beraubten nicht diese Ehre widerfahren, und nur der abweichende Wortlaut in einer scheinbaren Entlehnung ~) aus Gazzali lässt vermuthen, dass Duran daneben auch die hebräische Übersetzung der bildlichen Kreise von Mose Ibn Tibbon zu Rathe gezogen habe. Mit Joel ibn Schoeib sehen wir Gedanken Batlajüsi’s in die Joel Ibn philosophische Predigt eindringen. Der Mensch als Endglied derScll0e1l) niederen Schöpfung und als Anfangsglied der höheren ist für ihn das Mittel-und Bindeglied3 * * * *) zweier Welten, die zusammen jenen ]) מגן אבות fol. Livorno 1785 f. 2b. Vgl. meine Attributerilehrep. 204. 3) Da auch die namentliche Anführung aus Gazzali dem c. 11 (12) der מאזני העיונים entlehnt ist, so würden auch die eben daselbst vorhandenen Sätze f. 2b : וארמטו היה מצוד. לשמוע את בל דברי התורה דרך קבלה ולימד הבאים לתת טעם לאזהרותיה ומצותיה ולגעור במי שמלאו לבו 1 - להקשות עליה ואמר אפלטון אנחנו נלאים מלהבין דברי התורות אבל גבין מעט ונסבל הרבה als Entleimung• aus (jazzäli gelten können, wenn nicht der Wortlaut erhebliche Abweichungen aufwiese. Wohl will Duran hier nicht gerade citiren, wie schon die Umstellung von Plato und Aristoteles beweist, allein die Übereinstimmung mit den Worten Batlajusi’s bei Ibn Tibbon p. 16 Z. 18 ולגעור מי שיקשה בה ist um so auffälliger und für die Behauptung einer Abhängigkeit beweiskräftiger, als die Übersetzung Gazzäli’s hier völlig abweicht. Die fraglichen Worte lauten nemlieh in cod. Paris 89B8 (Omr Nechmad II, 197) : והתנשא לשאת ולתת בהם, in cod. Uri 392, mit dessen Wortlaut das Citat bei Duran sonst fast durchaus überr einstimmt, dagegen ונושא ונותן בהם. Die Abweichung Duran’s ist um so beachtenswerther, als der arabische Text für die Übersetzung והתנשא zu sprechen scheint. Die bei Duran folgende Äusserung über Plato dürfte aus Ibn Falaquera’s More Ha-More p. 7 stammen. Jakob Baruch שער ההשק f. 5bb hat sie aus Alemanno s השק שלמה entnommen, J wo sie, wie mich Steinschneider belehrt hat, in seiner Handschrift f. 52 völlig mit dem Texte Ibn Falaquera’s übereinstimmt und nur die Variante וכשנכנסתי עמו zeigt. Vgl. auch Abraham Bibago דרך אמונה f. 46c und Steinschneider, Jewiah Literature p. 275. עולת שבת ף׳ (Venedig 1577) f. 1071׳ heist es: הנה בבאן ב' הלקים רחוקים האחד אלוה ית׳ והוא שלם שבנמצאים ב' החומר הא׳ והוא החסר שבהם ומה שבין זה וזה יתהלן? במעלה ושלמות בפי קורבתו ורהוקו מהש״י ולהיות המין האנושי הוא השלם שבנבראים השפלים היה הוא המקשר העולם השפל עם העליון בי במו שירד ההשתלשלות עד החומר כן ישוב יעלה על אלוה.