45 — הבנוי מעל הקבר *), ויושבי ירושלם אשר גם נפשם נכטפה וגם כלתה לשמחה!התרועעות כללית למצער פעם בשנה׳ קבעו למו ג״ג את היום הזה להג והתמעעות נחלקת שמעון הצדיק הרחוקה כעשרים רגעים מהעיר.— מהבוקר עד הערב ילכו המונים המודם מיושבי ’רושלם להשתטח …

46 — בכגופיא יחד ביל לילה מלילות השבוע השעית של הספירה. ויש ישיבות שיש להן הספקה מיוהדת. ומנהג קרוס הוא ויש לו טעם עפ״י הסוד. סי ו ן. באסרו חג של שבועות ילכו האשכנזים יושבי צפת להשתטח על הקבר הנקוב בפי העם בשם -קבר הושע בן בארי"" הסמוך לעיר…

m — 47 — נערי הת״ת ומלמדיהם בראשם לטייל מעט מחוץ לעיר* 1), אב. בבתי כנסיות הספרדים אחרי קריאת מגילת איכה בלילה יכבה השמש כל הנרות׳ והקהל היושב על הארץ ינגן בנגון עצב מאד את הקינה "אז בחטאינו־ ואת הקינה "קול ברמה נשמע'׳ וכד *1. והחזן או ראש …

- 48 — העולים ייתורה אומרים לפגי ברכת התורה ׳ברוך דיין האמת" (בלי ימם ומלכות). הפטורת היום מתורגמת הוספות וספורים רבים מגמרא ומדריט להימסה המדוברת למען ייצמעו המון העם והנימים. והחזן והקהל יאמרוה פסוק בפסוק׳ וכל חזן בהכ״ג יוסיף עוד בכל ימנה…

— 49 — אלול. רבים מחכמי הספרדים ילמדו כנהכ״נ "איסטאמבלים׳ כל החודש הזה ועד יוה״כ עד חצי הלילה׳ וכליל וא״ו כל הלילה.!מקופת העדה יתמכו בידי הלומדים. בעה׳ק צפת״ו ילכו הרבה מיושבי העיר בכל ימי הירח הזה להתפלל על קבר רשכ׳י, וחכמי העדה ונכבדיה יש…

באדין מורקייא טגורתם ־־ישתדלו לבוא פעם אחת בימי חייהם לראות את הארץ הטובה הזאת לנשק את עפרה ולרצות את אבניה. על הרוב יבואו לעה״ק ירושלם קודם חג הפסח ויתעכבו בה עד אחר החג אשר אז ילכו לעה־ק חברון וטבריא תוב״ב׳ ויתאחדו שם עד אחר פסח שני ומשש …

— 51 יק יניחו אבן גדולה ויסמנו בסימנים כי זאת היא מצבת פלוני. בעה״ק צפת״ו המנהג כי הנימים תלכנה כפעם בפעם ־־־וביחוד בער״ח — לסיד את קברי הצדיקים אנשי השם• והמנהג הזה שורר בין הספרדים גם ביתר ערי הקודש׳ אך הנה תסידנת יק את קברי קרוביהם ובני …

דנחטתא׳ רק מפטירין הד,פטורה של אותה שבוע. אחד ההפטורה יקראו נ״כ הפסוק האחרון של אחת משתי ההפטורות הנד׳ וכן עשו הלבה לטעימה רבני ירושלם הקדמונים בשנת רע״ה בשנת ם׳ ראה1). בברכת׳מעין שבע חותטין פה על טחיתה׳ נפנה, פרותיה*׳. מנהג ירושלם וחברון ש…

— 53 - קבוע אשר יסובב בכל בתי אחינו ויודיע את הרגע אשר בו תהיה התקוסה(של מר שמואל ושל רב אדא)׳וכולם יזהרו מלשתות מים1 2) משך כל השעה, והנכבדים יאצלו שכר מה להשמש בעד טרחתו. בכל ערי אה״ק נזהרים לבלי להניח כל משקה מגילה׳ מאשר כי נמצאים גם היו…

— 54 — בהאמינם כי נשאר עוד לפליטה מזמן קדום מאד-מאשר כי בהכנ״ם הזה יקרא בסי המסורה גם בשם "בהכנ״ם ר׳ יוחנן בן זכאי״ — ויועיל לרפא כל נגע וכל מחלה, לכן הוציאו קול כי כל השולח יד לחפש בהט קום הזה לא יצא שנתו. ומנהג לקיחת מסתחזת העיר לשתופי מב…

— 55 — אמנם יהיה לילה אהד — בכל עת עלות מלך חדש על כסא תונרמה יו״ה — כיד ראשי עדת היהודים׳ אך לא מטעם איזה זכות או אדנות על העיר כי אם מפני היתר טלטול בשבת׳ וק עושים ג״כ בכמה ערים בארץ רוסיא ופולין. והוא לא ימימה בשטן זית רק כעת החזקתו יחזי…

— 56 — ב. שם זאנכי קורא את.נאומיו הטיוב : "בי נשבעתי׳/ אשמע קול אדיר וים עמי!?כו?בי קומ;ם נל.יד, לריב "וכחול אשר על שפת הים". ג. אל אלים! ר;קם לא;שוב אליך ך?ר מ.דבריך אשר שלחת הן תמיד .יקי_ם רעשה רצונך בזמנו׳ במקומו, אשר ערכת. ׳ •:־ *:T V-:…

יפו לפנים והיום. בין כל ערי ב״י בא״י שפשטו צורתן העתיקה ולבשו צווה חדשה בשנים האחרונות׳ צורה של ישוב׳ של סדרים, של חיים, או לפחות : של שאיפה לחיים, נטלה העיר יפו חלק בראש. מה היתר, יפו לפני התיסדות המושבות מסביב לה I‘ אך עיר קטנה׳ אך מעברה …

ולא רק שוקים חדשים, כי אם סתרים שיזמים נתוססו מסביב לה עד כי העיר הישגה, בחוצותיה הקצרות והצרות, בבניניה הרעועים וכל אי סדריה — הנה כאין ואפס מול העיר החדשה אשר איך שהוא הנה נראו בה עקמת העת החדשה, רשמי אירופא, ותוי המשטר ו,הסדרים. שני דברי…

— 59 — לחוסה׳ וגם אניות תרן רבות׳ טעונות מטגבהארץ יוצאות מחגף הזה אל כל הארץ׳ ועי״ז נתגדל ונתרחב הישוב. אך לדאבוננו׳ אין לב״י חלק בשני הענינים הללו׳ גם בהבייארות׳ גם במסחר הכרוך בהן, ונם במסחר היוצא אין לב״י אחיזה רק באיזו ענפים המתפצלים ממ…

זאוכלסי ישראל רבים בר, - כ״י ובשום אופן אי אפשר י^הכיר את העדה הזאת ולמצוא בה צביונה העתיק אשר אטנם לא הי׳ בו כל צביון, והשתכללות העדה לא הי׳ בהדרגה ובפסיעות 1מדודות כי אם במהירות ובכה אמיץ נתחוללה העדה ונשתלשלה כהיום הזה. שלשת השנים תרמ״א …

לצאת׳ גם מהם תוצאות לחישוב. אבל עקדו של הפרחת ישוב העיר לא הי׳ אלא על ידי בני ציון. אלה בני ציון אשר צר הי׳ להם המקום כירושלם, ואשר להרחיק נדוד לא יכלו או לא רצו ויבואו ליפו ויכוננוהו לעיר מושב. האבן ד,ראשה להרחבת הישוב היתה החברה "נוה צדק"…

"נוה צדק" הנבנה ע״י החברה הנז׳. מקומו הוא על ראש ההר ונשקף אל פני הים׳ ובעני דרכים יבואו אליו׳ דרך ה״בייארות" הוא הדרך המוביל שכמה ואשר דרך בו יעכרון להמושבה »פתח תקוה,« ודרך »המאנשייה־ יהוא פרור •נוה שלום"). בפרור הזה נתוספו במשך הזמן גם ב…

63 זה ישנן הרבה בעלי בתים ספרדים בתוך העיר פנימה׳ והיושבים בבתים בשכירות בעיר׳ הרבה הס גם מהאשכנזים גם מהספרדים. מקום המסחר של ב״י גם הוא בתוך העיר פנימה׳ בקרבת החוף׳ או בהרחובות החדשים שנתוספו בה בשנים האחרונות. ושם מרבית החנויות הגדולות ש…

— 04 »פיהם תתנהג העדה... ונכתבו פה בספר. ויהי הספריהזה לספי ״ח ק י ה נ ה ג ת ע ד ת י ם וי.... ויהי כי נוסד הועד ויראה פעלו והדרו׳ ויראו בני יתר העדות אשר לב״י בעיר הזאת כי ברכה בו׳ ויבואו נם הספרדים גם המערבים ויתאחדו עם קהל עדת האשכנזים׳ ו…