Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 45

45 — הבנוי מעל הקבר *), ויושבי ירושלם אשר גם נפשם נכטפה וגם כלתה לשמחה!התרועעות כללית למצער פעם בשנה׳ קבעו למו ג״ג את היום הזה להג והתמעעות נחלקת שמעון הצדיק הרחוקה כעשרים רגעים מהעיר.— מהבוקר עד הערב ילכו המונים המודם מיושבי ’רושלם להשתטח בהמקוש הזה. מהם ילכו רק להשתטחות רוחנית, לאמר : להשתטח על קבר ׳ממעון הצדיק ושאר קברי הצדיקים אשר בסביבותיו ולהתפלל על צרת נפשם ועל פליטת אריאל ככללי ומיד ישובו לבתיהם. ומהם ילכו לשם השתטחות רוחנית וגשמית כאחד׳ ואהרי גמרם להתפלל על קברי הצדיקים, ישטחו למו שטוח תחת אחד העצים הרעננים אשר בהחלקה לשאף רוח ולהתרועע עם טיודעיהם ומב־ריהם. ויש אשר יבאו רק לשם השתטחות גשמית לבד, והמת יתרועעו ישירו ויזמרו ויטיבו את לבם חלק גדול מהיום בחברת נשותיהם׳ בניהם׳ בני משפחתם ומיודעיהם. ־־־־ בכלל יש להג שמעון הצדיק צורה יותי־ מנומסת ויותר נאד, מאשר להר,לולא דרשב״י בצפת, עד כי אותו נוכל לקרא כמעט בשם "חג לאומי". ~ ומלבד הטובח העקרית אשר הביא החג הזה בכלל, בתתו האפשריות ליושבי יחשלם אשר ישבו עד לפני עשרים ימנה צפופים ורחוקים בתוך העיר, לשאיפת אויר צח׳ עוד סבב דבר טוב שני והוא כי על ידו קמר, מערת שמעון הצדיק והמעדר, הנשענת לה וכל' החלקה הגדולה אשר בסביבותיה — אשיר היתד, מקודם אחוזת אחר הישמעאלים והוא קבל מכל מבקר המערה 20 פרוטה-למקנה לעדת האשכנזים והספרדים בירושלפ. חרבה מחכמי הספרדים נוהגים להיות נעורים ולעסוק בתורח 1) דד פרשת ההו דוה ופרחו בפרטיות, השתלשלותו!ערכו;דני במאמר “’וחד בדד. נאד,ת טשניש דנאית.