Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 58

ולא רק שוקים חדשים, כי אם סתרים שיזמים נתוססו מסביב לה עד כי העיר הישגה, בחוצותיה הקצרות והצרות, בבניניה הרעועים וכל אי סדריה — הנה כאין ואפס מול העיר החדשה אשר איך שהוא הנה נראו בה עקמת העת החדשה, רשמי אירופא, ותוי המשטר ו,הסדרים. שני דברים הם אשר בכחם החזק הגדילו את הישוב הכללי פה.* הכייארות והים. הבייארות הן גנות השלחין המגדלות עצי תפוח הזהב, הלמון, האתרוג ויתר הפירות הגדלים על מים רבים. הבייארות מביאות ברכה לבעליהן. ואין לך שנה שלא יתופפו בה איזה עשיריות בייארות בסביבי העיר, ובעסק הזה כרוך גם המסחר החצון, בי כל עקרן של הבייארות הללו איני אלא לשם מסחר, לשלח סירותיהן על פני תבל, וישנם הרבה אנשים אשר אם כי אינם בעלי גינה, בכ״ז חיים הם, מתפרנסים ומתעשרים ע" סירות הגנות הללו בקנותם אותן במחובר ובשלחם אותם להעירות שיש בהן קונים רכים לסירות הללו. לפנים היו •נוצרים" רבים מתושבי בארות באים ליפו וחוכרים הגנות ושבים לעירם, וכשעה שנתככרו הסירות היו חוזרים ובאים והיו יושבים ירחים אחדים פה עדי שלחו סירותיהם לחו׳ל ושבים לעירם« ובשנים האחרונות נהיו הרבה מן הסוחרים הללו לבעלי גנות בעצמם פה, וממילא התישבו פה׳ וגם אלה •מטרם זכו לנינה, והנם עוד סוחרים, גם הם התישנו פה, כי כיו! שנתגדל הישוב יש לחוש "שמא יקדימם אחר" וטוב להם לשבת בקרבת בערי הגנות ולדעת מר, יעשה בהם. והים - חוסה של יפו הוא החוף היותר גדול בחופי ארץ ישראל והיותר קרוב לירושלם עיר המרכז לכל התרים העולים לתור את ארה״ק, ומספר התרים והתרות מבני העמים הולך הלוך ורב שנה שנה, ואניות קטור למאות תבאנה בכל שניי