Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 52

דנחטתא׳ רק מפטירין הד,פטורה של אותה שבוע. אחד ההפטורה יקראו נ״כ הפסוק האחרון של אחת משתי ההפטורות הנד׳ וכן עשו הלבה לטעימה רבני ירושלם הקדמונים בשנת רע״ה בשנת ם׳ ראה1). בברכת׳מעין שבע חותטין פה על טחיתה׳ נפנה, פרותיה*׳. מנהג ירושלם וחברון שאין מברכים על הפרשת תומ״ע יממפריימין מיין שעושין בבתים מענבים שנקנים מהגוים (מפני כי התרומה ומעשר הולכין לאיבוד 8) . על רבוי ניממים אין מתפללין באהיק מפני שהיא ארץ הרים וגבעות׳ אולם בעה׳ק צפת״ו—אימר בקוף המאה החולפת היו בה הרבה מפולות מפאת רבוי הגשכים־־נוהגים להתפלל עליהם4). בעודק ירוימלם אם ירדו גשמים די המות את האדמה—אך לא יספיקו למלאות את הבורות מים — לא יתענו׳ יען השלוח יוכל לתת מים על כל הימנה 5). כימהתענו על הגשמים ונענו׳ באותו היום שאומרים ברכת ההודאה אין אומרים תחגונים בתפלת שחרית 1°, גם בשנת השמיטה נוהגים להתענות על עצירת גשמים מפני חיי נפש ודרכי ימלום ד). בעה״ק ירוימלם תוב״ב אין גוזרין תענית על הרעש ומפולת׳ יען קבלה נפי יוימבי העיר כי לא הזיקה מעולם 8). ביום אימר בו תחול התקופה׳ יימלחו בד״ץ הספרדים שמים <! er. I2 ולענין שירות דור׳ל שנאי לארץ ראה בסי תקנית ירושלם בפופו. I8 שפ הלכות תינ׳״ע. *■! שם דיני תענית. I5 שם שם. 18 קונטרס דינים םרנני ׳יושלם רקדטיניס נם״ם חו״ח. 11 ארצות החיים להרב סאלני׳ פ״י I8 תקנית ירויםלם דיני תענית.'