Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 59

— 59 — לחוסה׳ וגם אניות תרן רבות׳ טעונות מטגבהארץ יוצאות מחגף הזה אל כל הארץ׳ ועי״ז נתגדל ונתרחב הישוב. אך לדאבוננו׳ אין לב״י חלק בשני הענינים הללו׳ גם בהבייארות׳ גם במסחר הכרוך בהן, ונם במסחר היוצא אין לב״י אחיזה רק באיזו ענפים המתפצלים ממנו, וגם בזה רק בעקיפין וכמוהם כאין׳ אכן רואים אנו כי ברבות הימים והגדילו גם ב״י חלקם בענינים האלו׳ וכבר נראו סמנים רבים המראים לנו כי ככה הוא. ישנם עוד ענינים אשר משותפים הם ועל פיהם נתגדל הישוב נם מב״י כמו המסחר הנכנם׳ שבו חלק גדול לב׳יי, המלאכה—אשר פה נפוצה היא ונותנת שכר לבעליה הרבה יותר טכשאר ערי א״י-ובתי המלון(אם אמנם מסודב מיסו לימשלם עזר הרבה להותם כי התרים ילכו עוד ביום רדתם מהאניות ’משלמה)׳ כל אלה הרחיבו והגדילו הישוב בכלל ביפו. ב. יפו ביחוסה לב״י. זוכרים אנו את יפו העיר לפנים בבואנו אליה לרחוץ כים׳ זוכרים אנו כי כבד הי׳ למצא איש עברי ברחוב העיר׳ ועוד ’יתר יקר הי׳ למצוא עשרה טב״י להתפלל ולכל דבר שבקדושה, זוכרים אנו כי בשלהי דקייטא בשעה שהירושלמים הבאים הנד, ^"י מצות הרופאים לרחוץ בים ולשאוף אל קרבם אוירו המלוח, יסוחרי האתרוגים הם ותגריהס וסרסוריהם וכל אשר להם עזכו את העיר — היתד׳ כאוד מוצל משריפה ויושביה היו לשכלים בודדות, אשר כל אחת כשהיא לעצמה איננה יכולה להחזיק מעמד׳ והנה הולכת ובאה לאשר יטה,ה הרוח׳ זוכרים אנו "ת בית מדרשו היחידי של מר חיים שטרלינג ז״ל <שהי׳ מהראשונים מכני האשכנזים שנתישבו ביפו ויכונן לו בית סוכנת) שהי׳ מושל נו כמלך בלא עם. לעתה — עתה היא יפי עיר נחלה לאלקיש