Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 54

— 54 — בהאמינם כי נשאר עוד לפליטה מזמן קדום מאד-מאשר כי בהכנ״ם הזה יקרא בסי המסורה גם בשם "בהכנ״ם ר׳ יוחנן בן זכאי״ — ויועיל לרפא כל נגע וכל מחלה, לכן הוציאו קול כי כל השולח יד לחפש בהט קום הזה לא יצא שנתו. ומנהג לקיחת מסתחזת העיר לשתופי מבואות הוליך שולל איזה מחכמי אירופא איטר בקרו את הארץ וגם אלה אשר ישבו פה. וזה הדבר: ה׳ פין מי שהיה קונזור לממשלת בריטאניא פה הוציא לאור לפני שנות מספר ספר על אדות מצב אה״ק׳ וחוקרי ארץ פלשת שאינם ביב שמחו במאור על החדשות הגדולות במצב היהודים בעת הנוכחית אשר גלה הארון הזה בספרו!). ואחת מהחדשות היא כי בכל עת אשר שולט! חדש יעלה על כסא מלכות תוגרמה יר״ה יקחו היהודים את מפתחות העיר בירם, לאות כי המה היו אדוני הארץ בימים מקדם. ובדברים האלח כתב ג" כ ה' פיקצאטמא, והאחרון חיזקלאת דבריו אלה ביטני עדי ראיה והם 5 האדרכל אשר שלחה הממשלה לתקן את בדקי בתי התפלה אשר על מקה״ט, אשר ראה בעיניו כי היהודים החזירו(אהרי אשר כבר היה בידם לילה אחד) את״המפתח לפקיד ד,עיר.ואשת ה׳ פין הנד אשר כתבה בספרה כי המליץ של הקונזולאט הבריטי ראה בעיניו הדבר הזה. והיא עוד הוסיפה כי נודע לה נאמנה מפי אחד מחכמי היהודים כי הטפתהלנמשח בשמן זית׳ ולפי השערתה תהיה המשיחה הזאת מעין או דוגמת משיחת המלכים. והנה אחרי שני המנהגים המבוארים פה (לקיהת המפתח ועשית יטתופי מבואות על יטמן זית) אך למותר לנו לגלות את האבן התועים אש- התעה את החכמים האלה שולל. המפתח 1> ראה •צייטיצזדיפט דע יצל הזז, דד ז א צ ’ ן. :ט דייטשע סאלעסטינא פעראיינם־ לשנד, 1878 פאטי