Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 61

לצאת׳ גם מהם תוצאות לחישוב. אבל עקדו של הפרחת ישוב העיר לא הי׳ אלא על ידי בני ציון. אלה בני ציון אשר צר הי׳ להם המקום כירושלם, ואשר להרחיק נדוד לא יכלו או לא רצו ויבואו ליפו ויכוננוהו לעיר מושב. האבן ד,ראשה להרחבת הישוב היתה החברה "נוה צדק" אשר נתיסדה בחדש שבט תרט״ז לעשות כמעשה אחיותיה בירושלם.אשר כל חכר משלם לכתחילה חלקו בעד מקום בבין הבית ואח״ב משלם הוא שנה שנה סכום קצוב׳ ובנו מנהלי החברה בתים לפי מכסת הבספיסשל ההכנסה בכל שנה •ושנה עדי יובנו בתים לכל בני החברה. עדי נתיסדה הח׳ הזאת׳ לא היו מאחב״י בעלי בתים —במובנו האמתי— ביפו׳ כי אם בשכירות היו יושבים איש איש באשר מצאו׳ ויהי כי התקצף האיש בלא מצאו לפי שעה פרנסתו, ויגער חצנו מהעיר וילך לו׳ ולא הי׳ איפוא כל יסוד להעדה, כי היום היו אלה בניה ומחר אחרים ולמחרתים אחרים׳ אבל כיון שנתיסדה החברה הזאת וחביריה נהיו לבעלי בתים קבועים, אז הבינו חסרון שכלול העדה והעמידתה על בסים קיים ובהדגישם חסרונם ויטלאוהו. ג. מקום מושב בני ישראל ביפו. חבה יתירה נודעת מאחב״י ביפו לקרן צםונית מערבית. ששטה פרורי ב״י יחד ובהם רוב מנין ורוב בנין של בתי ביי ושל ’שובם ביפו׳ גם בבחינת המקום, היתה יד חברת "נוה צדק" הנד׳ כי אחרי ירתה היא אבן פנתה בקרן הזה; נמשכו אחריה יתר העם כמשפט אחב״י לחקות איש את מעשי רעהו׳ ולהתלכד ולשכת צפופים׳ וכל »חיחידים" אשר קנו להם נחלת בית, לא קנו אלא כקרן הלזה׳וכה ישנם עתה שלשהי״פוורים בקרן צפונית מערבית לדי. הפרור האחד הראשון בזמן ואולי גם במעלה הוא פרור