-
- 38 - לאט לאט, ולרגל אנשי חלד הנעמנו תוכחה לשב לילד. ״ S - ־ T ״T,,, על לב אדם דברנו. ובל♦ נכל ישר ואמת ברה;שר הוכחנו: נטענו אהלעל־יתדות השכל, סרנו מתעתועים תפל לא טחנה דברנו דבירי רעת יאמנו, וכבדף, אל רב! רב על ידנו. סרנו מנשגבות לא ידע ג…
-
— 39 — ולדור ודור החטאים נוכיח: נוכיח זדונים אף חזקי־מצח, אחר מותנו, עד־־עולם ונצח. גם בשיר נפתח פינו ונזמרה, לקחת נפש איש בנעימות זמר; וגבורת זמר על־מה לא גברה, אם גם נחש תקבוץ ות&ו וזמר? בזמירות חובר חבר יתחברו. אף כי לבות אדם בשיר ימהרו.…
-
40 ויק הכרוז ויאמר למו: מעיני העצה היום יפוצו. שבעים שבעים מכם על־יד מלכמו יהיו, ובכל דבר מלכם;עוצו.‘ ז יהרו עם מלכי ארץ סוד המתיקו: מצדיקי הרבים! רבים הצדיקו. אז באו למשפט מאתים אלף אחד בגלל כלם כזאת הביע: אהבנו צדק, ונשנא כל־סלף; ויהי‘חפצ…
-
41 מ גם נביא, נ♦ גם כהןחנפו; כראות עיני דלים דמעהיערפו. יזובו מים ונחלים ישטופו. מדוע דרך עריצים צלחה? זעקנחנצוח יומם וליל: מדוע ישחטו המזבחה ברי לבב לפני גמרי חיל? מדוע לא אפוא איש איש ממנו יוכל לדין עם־שתקיף ממנו? כבה בכאב רוחנו התמרמרנו,…
-
— 42 — לא כל דרכי הטוב לקחנו לנו, כי רבו מספר; אחת לקחנו: דרך אחת כלבד: ומאת חטאנו. כי יתר הטובות כמעט זנחנו. לאי אל־כל־איש היטבנו ובכל רגע, רק איש ^שוק רצוץ נציל מפגע. ויפתח הכרוז את פיו ויאמר: "לכן על־־כסא דין אתם תשבו: בין איש לאיש אתם ת…
-
_ 43 _ וילונו, ובבנינו לאמתו; לא נגנוב " לא עזו?*, 'לא נוגה נכר: ביגיע ומגמל שדה איבדנו,’ ולכל הארץ מידנו שבר: העשמו התבל. אולם דלונו; י ומעת הדליםזזףם ירינו. ומלאכות נמאסות מאד כבדו. אויתנה מי עשה דלתי נהגו? אם שרים בבגדמו״יכבדו, לארוג אות…
-
44 אםאין, י.שומם, או אף ירשיע, יגענו, ושניר יום עתים נשכרנו, ולעבד ולשפחה עתים נמכרנו. יגענו, אך אל־חיי איש לא־נרד, וגבול איש לא־נשיג לשיג העשר: לא למדנו חכמה; ובסוס ונפרד נחשבנו, אך ♦דענו דרבי יישר: לא הרענו אל איש, ומעט היטבנו; ובגיא צלמו…
-
— 45 — לא תחשך שמש מקיטור יום רצח, ופני עמק גדול לא ♦תאדמו: לא עוד ♦שלח ר1ןנד. צאנו לטבח, לשאת על רשעתו הלל ושבח. רב־־לך צאן הרזתה נסלח נשברת! לחרם ולאפרן לא־־עוד תחיינה: לאיתטבחנה עוד בין אש בוערת, לא תטבחנה עוד. צאני אתנה, צאני. אמרשדי, צ…
-
46 כל־הגוים אז שרוררננר• ברוך שופט הצדק'גודר פרץ! אץ פרץ אין ♦וצאת ברחובותינו, ♦שליו• הערים תשקוט הארץ. וצבא מרום יאמר: אשרי בניך; אין קדוש באדוני. כי אין בלתך. אך בדממה דקה אלף ואלף, נלאתי מספרם, מרה "לילו; וכרדת יום סגריר דלף על־דלף, עיני…
-
47 תחול, תחיל opjttO על־ראשנו מכת שופט צדיק; בלתי נודיע בל־תועבות פ^גלנו, בשפתינו! מי לא ידע צדקך, שוק רקיע׳? ישר דיניך למה זה נעידה? את חטאתינו למה זה נגידה? או הגידם אתה, זוכר בל־פעל; אתה הגד אותם אל כל־בניך: ולדראון. חרפת עולם ונעל, למד!…
-
— 48 — תפול על־החמה, תפול אימתה׳ שק ואפר תתכס, ותהיעיפתה. חולי ונחי את תבל מתחת, ובזלעפה ורטט התגעש♦, עד־אן תשקוט♦ על־שובה ונחת? מוט התמוטט♦ ברעדה וו/עשי: החף. גבעותיך תתמוגגנה. ובנקרות צוריהם חיות תשאגנה. אויה! בבכי ♦גון צוחו וצעקו, בחורים…
-
— 9« — ע1:ן כל־המעץ, בל־היודע, אויה! רבת ♦סכל חרפה ולחץ. במשל כל ישרי־דרך בבני שחץ. בכהיתפלאון, ככה ישמו, ככה עץ חטאים מכעס תכה. פתאום קול״ממרום שמעתי: רמו: המון חוטא, לא תגיד חטאתיך. רגע אחד עינים תפקחנה, עשתונות לב אל־־בל־לבתפתחנה. י T « …
-
- 50 — הדר כבוד והוד אל טיט ורפש, וברכה לקללה רגע הומרו. יצעק־איש על אחיו ארב לנפש. העם על־הכהן מר יתמרמרו. יואר מתעה רעהו וישקץ, ותהום כל־הארץ ואיקץ. מתחלה נאשר היה גדעתי להמשין המלאכה הרגה יותר פתגמי הנמיס האלה אחר גית ק״נ ככה יתפלאון,ככה…
-
51 ♦שמו ראיהם, ומאד יהמיו: גם אתה? גם אתה? איך? איך?♦מ!יו? והם לאט לאט ירימו צעד, כי קל מהם הוזמט ירוץ ארח, צבא מצבאותם ’ברתת ורעד נגש אל המשפט אחר ךב־טרח, ויפתח האחד את פיו, "וברגע נפל ויאלם כמדכה נגע. - t •י r; ו;שבט אכזרי אז יהדפוהו• כל …
-
- 52 — *) הפוסע על שתי הסעיפים. Don S. H. Mondschein. Vorsteher in Bolechow. (המשל) מה תסמן חכמתי. ומה תועלעי? מה אדע אורחותיה אם חודיעיני? — אם עת לרגל מחקרי אדרה ימי, גבול העת לראות, באור הכמוס בזממי, כהיכל צאלים יתראו נעימותיו־,, בו אך ה…
-
כמראה בזק רצה ושוב בשנוי מעונתו. — אליי• אל אחד! איה משנן כבודך? אנה אמצאך, לחשוף שלמת הודך? במרום רקיע שמים בים כוכבים, בערפלי טוהר, שמח איפוא רנובו עבים, תחת כל השמים ירחפו שרעפי, לבי אומר כבוד כלו. ואפול לאפי. מי אדון הארץ? מי שמים קרה? …
-
54 עיני את גדלים ומרחקם יבזודו, אראה אצבע אליהים שם ישיר נצח, עלי ראש גגו תיושדי, כציץ עלי מצח. אז כמעט אמרתי, אבוא עד תכונתו, שדי לא מצאתי, ערפל חתולתו - — אבקש גדלו בנוגה נחרי ים עולם, ומלכותו בהמית גלים, כי יתנו קולם, חילו בנהר ישבר משבר…
-
לעשוק כ?1 היום יאהבו, רכוש יחמוסו, על תאוח נפשם ידהבו, גבול יהדוסו. היש אל משלם לאויביו, ינקום דם עבדיו? וחצי ברקיו המה לא יכו קדקד צריו? — תמימים בחשכת סוהר מעוני יאנחו, מעושק וגזל משפט מר יצוחו, עולה תתעודד במקום תפול הצדקה, רבה עזובה, אפ…
-
50 תערער מחמדינו, עד יסוד בשטף כעס הה! מרי פרחי אהבה כאכזר קורעי־,. — סביב אהל רענני מקולות יסעו, שמה אנחה, שמח תרועה ישמעו, קול אחד בעז לאמונה ילחצנו, וקול אחד כמתעתע בעצה יעצנו. — הגידו לי איה יתם רעש מלחמה? הלנצח אהיה סוערה לא נחמה? ישאל…
-
57 בך תרות נשענתי ובך אמצא מרגוע. פור יתפוררו הררי עד גבעות תשחנח טוב יהפך?1רע, תולדות הטבע תזחנה, אכן בך בפירי לי שוע! יעבור עלי מת, בל אירא בל אפחד , תתפוצצנה אבני עולם תוגה באבל תיחד; הן לעיני אראה רק טוב ונחת: צהר העת יזרח לעמת׳, אם את …