Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 52

- 52 — *) הפוסע על שתי הסעיפים. Don S. H. Mondschein. Vorsteher in Bolechow. (המשל) מה תסמן חכמתי. ומה תועלעי? מה אדע אורחותיה אם חודיעיני? — אם עת לרגל מחקרי אדרה ימי, גבול העת לראות, באור הכמוס בזממי, כהיכל צאלים יתראו נעימותיו־,, בו אך המרמה הוצבה תמונותיה. — הה! לקשי יום! עליו הגה ארימה, על זאת אספרה, ועם עתי למשפט אקומה, אם גורלי להט אהל׳ על עמק שחת, במורד בתוך כליון ואפילה מנודחת. — בכל מקום עיני בכינה׳ ישוטטו שמה, כי אעל שמים, או ארד אדמה, לא אבין מחשבת יוצר בהיכל כונן, נשגבה ממני,כליות׳ אשתונן, לא אוכל, לשוא עין בינתי ארימה, לחשוף את צפון, להביט בקודש פנימה. — הלזאת אהבת האמת בלב נוטעת, ושם בנו תבערת תשוקה להרעת, אך לענות במו נפש דורש החכמה ׳ למען תבער בהגיונו, האכליהו חרמה? — אם שוא ייגע יעמול כל דורש תושיה, יערוג על אפיקי דעת, ונפשו לא חיה, יחלום והנה שותה לדויד, ממעינו. והקיץ גם ריק מדעת בו כל מעינו. מה זאת כי אדע . וכי תמכתי יותר, אם אץ בצע בעמלי, ותבאני אך חוסר? — ונקרא כלה ונחרצה לכל לתכלית חושב, ולכל בשבת חחכמוני אוה לו למושב, להראות לו גביע הזהב במי תבונתו, *ו Siehe Heft 9 S 37.