159 ירו שלם לפני ת׳ שנה ומסביב לו נפתחו שנים עשר שערים מכל עבריו אל כל הרחובות אשר יסבוהו. למען הקל על המאמינים ג) לבוא אליו מהר מבל המקום אשר יהיו בו. ולא יסבו בלכתם דרך רחובות ושוקים עד בואם אל תוכו. ובמקום המקדש שני מסגדים. האחד הוא בפרד…

נו ר ר ם 160 נמשך הבנין בארך מננב צפונה, וברחבו שבע קשתות על פני כל הבית נשענות על ארבעים רנלים וחמשה וארבעים עמודים, ושנים ושלשים מהם אבני שיש, וגג הבית וכפתו מצפים עפרת. ארך הבית מאה אמה מלבד האולמים אשר לבית. ומקדם לכפת־הסלע כפה יפה מאד …

161 י ר ו ש ל ם לפני ת׳ שנה ה׳ ולא יזיז משם עד אשר יסלח לו ה׳ ומחה דבר עונו מעל פתח ביתר. וארבע מנורות (מנךה> נ) להחרם, שלש ממערב לו ואחת אצל שער־־השבטים. בהחרם ידליקו נרות רבים מאד מכל מסנד בעולם, ומספר הנרות אשר ידליקו בשני המסגדים בבל לי…

פרדס 162 יפה ומתקן, וקרוב לו שער־נטילת־הידים (נאב־אלמתוצא) אשר ממנו יצאו אל מקום נטילת ודרים אשר למסגד 1),ונגבה לו שער־השלשלת <באב־אלסלםלד.) ושער־השכינה (נאב־־אלסכינה), שני השערים מתאחדים, ומהם יוצאים אל קו־דוד (ע׳ להלן>, והם ראשי שערי החרם…

י ר ו ש ל ם לפני* ת׳ שנה 63 נ המקדיש הראשון הוא המלך הגדול הנדיב צלאח־אלדין והאירופים קראו לו םלדין> אשר לכד את הארץ מיד הפרנקים (187! לספירת הנוצרים) ואשר תהלתו מלאה פי כל המסלמים, הוא הקדיש את המדרשה־־הצלאחיה• הקרובה לשער־השיטים להמלמדים …

. פ ר ד 6 164 לשער־אלבאהרה ■ולפנים היתד, בית כנסת לנוצרים ובנינה עתיק מנניני החמים.. והאמיר חםאם־אלדיךאלנראחי מפקידי צלאח־־אלדין הקדיש את הזוית־הנרחיה מחוץ לעיר צפונה ויקדש לה הקדשות רבים, ויקבר בה . ויהי במלך בנו המלך אלאפצל־נור־אלדין אחרי…

־ והמלך כתבע׳א ־יאשר מלך באחרית המאה השביעית למספר המסלמים) תקן את חומת החרם מזרחה לפני שערי־הרחמים, ויתקן את משבצות היכל כפת־הסלע. במאה השמינית למספר המסלמים שבו להם הימים הטובים בי ישבו לבמה בארץ וירבו ההקדשות והמדרשות, ובדברי המחבר אנו ר…

פ ר ד ם 166 הזה בגה גם את השביל *). שכנגדה על הבור אשר כנגד מדרגות רזסלע ממערב ומקוה מים נזרקים למעלה קרוב לה, ומקוה מים בין שער־השלשלת ושער־השכינה,בי דרך שם עברו המים הבאים מברבת־שלמה עד החרם.ולפני.זה הירשם חנויות ויהרסון, ואת העפרת אשר על…

167 ירוישלם לפני ת׳ שנד, אשר עליו עומדים ״בתי המחסה לעניים בהר ציוך היה אז.מחוץ לעיר *) , ומשער־ ציון נמשכה עוד מעט ימה כשלשים צעד עד קיר מגזר6) הארמנים אצל בית־מדרש הכמרים אשר להם, ושמה דבקה במנזר הזה ותמשך בקו ישר צפונה על פני בל רחב העיר…

*'י י 6 168 היהודים יקרא בשם שוק מוכרי־ המשי <שוק־אלחריךיה>, י) ומשם עד מדרגות־ אלחראפיש 2) יקרא בשם קו־אלוכאלה 3) ובו חאן <בית מלוף גדול הקדשלהמסנד הקיצוץ והשבירוהו בסך 400 דינר זהב לשנה ובו ימכרו מיני סחורה שונים 4*אחריו שוק־המבשלים;שוק־א…

169 י ר ו ש ל ם לפני ת׳ שנד! אשר הקדיש להם המלך נור־אלדין בן צלאח־אלרין. ח> מרדנות המרץ, צפונה לקד דוד קרוב לשער־השלשלת. וקו נחל־הרחים הוא הדרך הנמשך מננב צפונה ממדרגות המעץ (דדג־־אל־ עין>י) עד שער שכם. מהקו הזה פונים גם כן רחובות מזרחה וימ…

פ ו 1 ס 170 ורחוב הע׳וריה נמשך משער־השבטים ער החומה הצפונית. ט) רחוב נני־סעד מזרחה, והוא פונה ננבה־מזרחה ונמשך עד רחוב מעלה־הזקנים. מוצא בל הדברים האלה הוא כי העיר ירושלם מוקפת החומה לא נעשה בה כל שנוי ברחובותיה וחלקיה למן היום ההוא ועד עתה…

171 י ר ו ש ל ם לפני ת* שנה ויוסף התנפל מעל הנמל ויקרא: "אמי! שאי ראשך וראי את אשר היה לבנך. ואחיו התבוננו כי יוסף איננו אתם וישובו לקחתו ויכוהו וישאוהו וישליבוה הבורה,ועל אשר ש ב ו אחיו, קראו לברכות אלמרניע <שרש רנע בערבית פירושו שוב1). 0 …

פורם 172 גדולה וארוכה מאד וקראו לה נם כן בשם מערת־הפשתים(אלבתף, ויאמרו כי היא מנעת עד מתחת לסלע הקדוש אשר בהחרם, ורבים נכנסו כה ויספרו על אודותיה נפלאות י). ומחוץ לירושלים מכל עכר כרמים וננות נושאי פרי, ענבים ותאנים ותפוחים, והמקום היותר יפ…

בימים ההם. ־ ז י 7 •י א. פתיחתא דמענדעלי מוכר ספרים. מי יהודי הבא מדרך ולא ירגיש שברון מתנים וכאב השדרה ופיק ברכים מרוב הלחץ והישיבה בדוחק - שבעה אגשים על מקום אחד. משעת כניסתו לתוך העגלה היהודי מפקיר עצמותיו ורגליו געשין כאסקופא הנדרסת לבל…

פ ד ד ם 174 עושים את עבודת האדם. העצים התנצלו את עדים מימות האביב ועמידתם דלים וריקים , כמלמדים; בלי ע ל י ם. כלם מתנודדים ומזדעזעים; נאנחים ונאנקים ומטפחים בכפותם על ראשם המוקרח, ולא נודע שהם פרחו לפנים גם עשו פרי להנאת הבריות. החיה מבקשת …

175 בימים ההם וקראו עליו תגר, מטעמים שאינם ידועים לנו עד עכשיו. בדין הוא שכופין על מדת סדום, והחובה היתה מוטלת על בית־דין לבוף את הכסלונים למעשה זו, שנעשה בם בלי דררא דממונא מכיסם, לסתום פיהם בבל תוקף עוז כדת ישראל ולכפתם כבהמה ולהניחם לפני…

פ ר ד ם 176 האפר, העולין ומתאדמין בערפלי טוהר מנוגה העששית, שמשתלשלת ויורדת מן התקרה. אורה וחום ורוב נחת ונעימות בבית" שותים חמין ומספרים זה עם זה בחבה ורעות. כשהתקנתי עצמי בפרוזדור נכנסתי אל החדר הזו ועמדתי אצל הפתח מחריש ושותק. - מי כאן, …

177 בימים ההם ורמז ובקשה: ברח דודי לעזאזל או לבכור מות; והניחות לי! בעין טובה ובתמימות אינן פוגשין זו את זו אלא הבהמות. בהמה עומדת על אבוסה והרי באה אחת ומושיטה ראשה לתוך האבוס, אין חברתה מוחה בידה ושתיהן אובלין כאחת וממלאין ברסן בנחת רוח. …

פ ר ד ם 178 דעתי על החלק השני מענין זה: למה היא? - בינרדאדם היא הרת המחשבות, והמחשבות אינן מתגלין וגגמרין כל צרכן אלא על פי הדבור, בו יקרם עליהן בשר ועור והולבין ומשתלמין בצורתן הראויה. ולפיכך זה כל יתרונו של האדם, שהוא מדבר. והדבור בפה, בש…