13$ מה ד, וי א המות? לזה מתגלה גם בהתפתחות דורות הסטאליניביה, אשר ימי הילדות נחשבים אצלה עד הדור המאה ושלשים. בדור הזה הגנו מוצאים את הסטאליניביה מצערה ומוקטנת עד כדי החצי בערך אל גודל אבי המשפחה, אולם ביחום אל בשרון ההזדוגות השיגה רק אז את…

6 ר ז8 6 140 הנמרץ הבא על הסטאליגיביות האומללות ההן, אשר לאיזו סנה לא הצליחו לחדש את כה . נעוריהן על ידי הזדונות בעת מוכשרת , -בהחליטו כי הרפיון והתשישה המתגלה בדורות המאוחרים הוא רק תולדות זקנה ארובה. החומר אשר בתוך הרכבת הגויה .נבל יבול ,…

החיים בונה והמות סותר, החיים זורע והמות קוצר, החיים נוטע והמות עוקר. השקפת משוררנו פה היא גלויה ומבוארת כל צרכה. החיים והגויעה הטבעית אינם לפי דעתו כמו כח מניע קצוב והעדרו; פעולה ושביתתה, שטף מי מבוע וחריבתם; כי אם דבר והפכו; פעולה כבירה ופ…

6 ר ד ם 142 קשור ומצומד אל חלק אחד של ב; ורק אז בכחם המשותף ימצאו און למו לעבוד את עבודת החיים בתוך מערבת הגויה, ורק צמד שלם של שני חלקים כאלה בהיותם אחוזים ומורכבים יחד ישגיבו בבחם למוץ מתוך הנוזלים אשר הפטאליגיכיות צוללות בקרבם את החומר ו…

אחד ואחד, כל חלק וחלק מחלקי היסוד א מורכב ומצומד עם חלק אחד מקביל מחלקי היסוד ב. ולפ״ז היא אוצרת בגויתה אלף צמדים של חלקי א עם ב, ועל כן תשגה במהירות נמרצה ומצב בריאותה איתן. בהגיע התור לה להתחלק למחצה כמשפט. יולדו תחתיה תאומים של סטאליניכי…

זה תוכן שיטת רעלביעף המיוסדת על חוקים הנדסיים. זאת הפעם הראשונה אנחנו רואים את חכמת תורת־החיים <פהיזילאניע> מתרפקת בזרועות חבמת־השיעור, חזיון חדש על שרמת המדעים אשר לא היה עור לעולמים. הסכן הסכננו אנחנו מאז מעולם לכנות את הרפיון והחלישה, המ…

145 מה הוא המות? אנחנו קראנו את החזיון הזה בשם הזדונות, שם המתאים לפי התמונה החיצונית של העדן, אבל לו נחדור בהשקפה מעמקת יותר לתוך פנימיות החזיון, אז ׳נראה כי עקרו של הדבר הוא תקומת שווי־המשקל בקרב הסטאליניביות המזדונות, היא השלמת החסרון־ ו…

פרדס 146 בעצמה יוצאת לפעלה גם בתוך הסטאליניכיה השנית. הפעם הוגה מן המסלה אי־שווי־ המשקל אשר נצב למכשול על דרך התפתחות היצירים, הגרעין אשר היה בראשיתו כלול מן 100 חלקים בוררים של היסוד א או ב התהפך הפעם לחמשים צמדים של חלקי יסוד א עם ב; או ב…

147 מה הוא המות? האדם - וכמהו נם כל בעלי־החיים- הנהו קבוצת המון אינפוזורים קטנים אשר מהם התכללה רקמת נויתו. יסוד הגויה הוא התא היסודי, יציר קטן בפני עצמו, הקרוב מאד לפי תכונתו וסגולותיו אל תבונת הסטאליניביה אשר בארנו, ומהמון תאים כאלה חוברה…

148 פ ר ד ם עוד על מספרם (כדבר הזה הוה רק בימי העלומים). לא הכלכלה משלמת את החסרון; רק תולדות התאים אשר ירבו ויעצמו על ידי התחלקותם כפעם בפעם לשנים; למלא את מקום היוצאים ולהעדיף עוד עליהם; והכלכלה היא רק תנאיי נחוץ •למחית התאים ותקומתם. אם …

149 מה הוא ד.מ ו ת? מיום הולדו׳/ לאמר בי מיום הולד איש המות ברוך בעקביו ועומד.נכון להתנפל עליו• בחרבו השלופה בידו; בל רגע חולף מקצר במדה קצובה את מדת ימי• החיים ומקרב את המות המתעתד לבוא לקץ החיים. לו הטיבו להתבונן השכילו, כי עוד טרם יולד א…

6 ר ר 6 150 חיי האדם, ולהציגן במערכה אחת שלמה זאת לעומת זאת, ועם זה יחד יוכיח במזמה עמוקה איך ישאו שני הצדדים בד בבד ואין הבדל ביניהם במאומה ז כהזדונותה של הסטאליניביה כן ד״זדונותו שלי האדם, שתיהן משתנות רק בתמונתן החיצונית ובעיקרן הן מכוונ…

151 מה הוא המות? אמנם כי נם ההזדונות בעצמה, אשר איננה דורשת מבעליה יגיעה רבה, אף היא תשרך דרכה בכבדות; ולא על נקלה תניענה המזדוגות אל מטרתן. לו היו הסטאליניביות השואפות אל ההזדוגות נמצאות ומנורות בתוך חוג צר שתים שתים לבדנה; ותנאי מצבן הטבע…

פ ר ר ם 52נ העוטרות אותן.מכל עברים בבנות־־זוגן הראויות להן, המתאימות •להן במצבן,.ובתכונתיהן בכל פרטיהן?■ •איך זה תדענה בריות זעירות ושפלות כאלה לבלבל את מעשיהן ברוח דעת. ומשפט לבור את הדרך הישרה, לחדור אל תוך וקרב בעלות־־בריהן לבחון את תבונ…

מ וו ו א ה 6 ו ת? 15$ יהד, הפרים ורבים לרגלי החצותם בל אחד לשנים, וכתולדה מחויבת מן המתחלקות יסתעף אי־־שווי־המשקל בקרב הרכבת היסודות, אשר תוצאותיו. הוא המות הטבעי בפי שבארנו. אולם לו צלחה לשגי תאים׳ המשולבים ברקמת הגויה בעלי שווי־משקל פרוע …

פרדס 154 עד מהרה את פקודתם. לפעמים ידמה האדם בנפשו, בי בבואו במסרת ברית הארוסין חשב מחשבות ועל פי הלך רוח משפטו הקים דבר; ובאשר יחזה לו הוא; הנה הרעיה אשר בחר לו, רק על פי בינתו ורצונו הדופשי נפלה לו למנה. באמת ובפועל, הנה מצבו בתוך המפעל ה…

וקפלת מוסף לשיר ״אני תפלה״ להמשורר יהל״ל (כנסת ישראל א׳). בניהם ובנותיהם באי בית־ספר את בנינו לקריו לקח לקחת, הטה לב המורים לרשמם בספך ב״חמש" ו״שתים;עשרה״אם הם ב״אחת"- . ולא ויביאו רבה רעה אל אביהם כי בני הלהוךים את בל יפתו בפיהם. שים שלום …

5 י י 6 156 ו.ילאי אלהים עולי ארץ אבותינו, אוללי לחם עצלות ולר^אי.קנאות; בל והיו למלשול לעולדי אלמתנו, וסכם..לא להיד, עוד לפרוע פרעות- רשבוילבטח :יפת וירושללם; - ואלץ להודה לא תמף בלצלהום. איש ממנו■ כי לתן ■י^שף בלפו , לכשל ללוד, רשע שלא לש…

ירושלם לפני ארבע מאות שנה. ■ לפי דברי סופר קורות ירושלם וחברון השופט <דקצי) מגיר־אלדין־אלחנבלי אשר חי בימים ההם. מאת דוד ילין. תקופות שונות עברו על ירושלם עיר קדשנו מיום גלות ישראל מעליה, ופנים חדשות ומראות שונים קבלה כפעם בפעם. אדריון הרומ…

פרדס 158 א. ירושלם בכלל. העיר ירושלם נחשבה לעיר גדולה בימים ההם לעומת יתר ערי הארץ, ובניניה יפים ונהדרים, בי הרבו מלכי מצרים לבנות בה מדרשות וזויות, והקדש הקדישו להן הכנסות קרקעות רבות ובנינים רבים, והעיר כלה בנויה באבנים לבנות מסתתות, וגגו…