-
- 90 — כדברים אלה פה אחד אמרו, ובמפח נפש יבכיון מעתה. שמש, ירח, כוכבים קדרו, פתע פתאום ראיתי, ואחתה ♦ אופל כסה תבל, אין אור, אין נגה; תפול עלי אימה, רוחי נמוגה. אתה נורא אדיר, מאין כמוכה, מי זה יוכל מלל הוד תפארתך? הן תתחלחל נפשי, רוחי נבוכ…
-
91 כסא נשא ורם הנה הופיע: מי שמש, מי ככב ♦איר כמוהו? ושרפים וכרובים, כל חיל רקיע, שנאנים, אראלים סניב ♦בואו. להב אש אוכלה מראה בלמו. ותכהינה עיני כראות אותמו. ודמות מראה אדם עליו ממעל: הוא שמש, הוא מגן אל בו יבטחו. פה תאלס כל פה, פן תמעל מע…
-
_ 92 _ חדל העת ההוא; הנה מקבר, לשפוט כל פעלכם, אתכם הקמתי, יגיד אפוא דרכו גבר וגבר, זאת צדקתי יאמר, ובזאת אשמתי; וגמול ידיו יקה מיד המלך כקטון כגדול, עשיר והלך. ואת, לבוש בדים, תופש הקסת, שוטט מקצה העמק עד קצהו: הרחק צדיק מתוך עדה נמאסת. קר…
-
אד יום נורא! או יום איום! אד רגע! רגע נורא! יום זלעפה ופחד! יום רטט ורעדה קלון ונגע! כי כל הארץ, כי כל גדם ♦חד מטמוני מסתרים הבן יכינו; את חטאותינו ישמעון מפינו. ובעוד איש הבדים ♦שוט כל עבר, יבין מי איש עולה, מי בר כפים, ובחברת מרעיו יתן כל…
-
- 94 - י עזיר המעליות. Don Emanuel Baumgarten in Preßbnrg. אם * לא ןבנה בית לשבת שוא ,עמלו בוניו ב־ו.אבן ,וחימר אם י; לא;שמר?ניר מאיש ומות שוא שקר הצופה והשיוקב. שואלבםמשכימי קום, ובעךבים שוא לבם מאחרי שבת׳ א־ובלי לחם דאגה ועצבים :י T't“ TT…
-
Literarische Novitäten. 1. שיר השירים »nt einem neuen ebrSischen Kommentare und deutscher Uebersetzung von . . . (Bei Franz Edlen v. Schmid und I. 3- Busch 1847.) Der ungenannte anspruchlose Verfasser hat, hinsichtlich des Arrangements der …
-
96 48 *9 50 51 52 53 55 57 58 59 60 62 63 63 65 66 67 69 75 78 81 83 85 86 94 95 Inhalt zum 10. Heft ב. קעוואלל; מנחם . . — הזא3 . . . . «. ביימיער : מצג המירה . — מאד מאד . . . היהאנאק: הגדל . . . . ש.מארקוס: תאות המתגורר . ב• קנאפפעלמאכעד…
-
כוכבי יצחק כולל פרי מחקר וילדי מליצה מחכמי הדור ומנעימי השיר בזמננו. להועיל וללמד בני יהודה קסת הסופר ולהדריכם בנתיב ההגיון, להבין דברי חכמים משליהם וחדותם ולעורר קנאתם לשפת קודש, ונחתה קסת נחושה זרועותם לאמת ולאמונה ולהרים קרנה במקדם נאספו…
-
. k 4m , " " על. אחד עשר מתגרות נ׳י: * לפגים אש בדור עצי הרעת פר;ם נתנו <יןן שסני חדיש הוציא;שים ראישונים פנו! אולם מיום זק0 אדוננו מנחם אייש חיל׳ יחדישו ימי קדם. מחמדי ראישונים ישכים, -T|!- ־ י - T כי כאיש ר ראה יוסף הצדיק בח_ל1ם הליל - ןם…
-
ואלד. דברי רחל. Don Rachel Marpnrgo in Triest. בבוא?‘אזניח כי עמה נזכר לתהלה ברברי הימים כצייטונגען*) (אור תר׳ז). איוי לי תיאמר נםישי, כי מר?1י מר, טפת רוחי?נליא) ואהימר. למעדני קול אומר: עוירך -שמר, מי כמ־ותןד רחל לומדת שיד? רוחי י$יב אלי:…
-
4 יזכור מפלב מת בל־עיר בל־פלך? הנה הער יעיד תיושב והלך אין חכמה לאשר, אלא בפלך• נפל אשת יעקב מרפורגו. לקול צהלת חתנים נעימים ונחמדים הבחור היקר נמ״ר שלטה סלם עם הבתולה הנמרה והצנועה מרת רחל בת מעלת החנם הרופא ר׳ רפאל לוצאט׳ תנצ״בה, אחות החכ…
-
5 *)ע מק החרוץ. von Professor S. D. Luzzatto, am Collegium rabbinicum in Padua. (החשו׳) זמרה הרים ישמיעו, ושמי מרום יריעו, ארץ וים גדול ורחב ♦דים. שפתי תבל הרגה: הממלכה נכונה ביד♦ אלהים ח♦ אדון שמים. בא יום מאז קוינו, עולם ברור ראינו: לא עו…
-
6 .אור צדיקים יגיה, עולתה תקפץ פיה, כל—אויביה ימלכו יש1רו. ששון ויקר ישבעו, כי לצדקה זרעו; וכפעלם הפושעים יקצורו. בר♦ לבב, העירו, שמחו עלזו ושירו; גשו הלום, לפני אלהים גושו, גילו, עלזו ושמחו; כתר צדקתכם קחו: נראה בשמחתכם, והם יבושו * ♦רנן מ…
-
7 V לפני חבל כלה, אדון! מדוע היום הזה נגידה את דרכנו? הן בחשך חיינו, בל ידוע יהיה זכרנו גם לבני עירנו: נשכחים אף נבזים היינו נצח, ולתועלתנו לא חזקנו מצח. אחר כבוד, אחר שם טוב לא רצנו; אך טוב עשינו, גם כ♦ לא הללנו*. ובהטיבנו לאדם עלצנו, ולבד…
-
— 8 _ כגלל כל גבר כל היום יגענו, בגלל קרוב, כגלל רחוק ממנו; על איש ידענו, גם על לא ♦דענו, גם על איש טוב, גם על איש טוב איננו על עשיר, על עני, חכםובער, גם על בהמות שדי ולחיתו ♦ער. I אך מעושה עולה מנענו עזר, ובשואל דברי און התקוממנו; לא ידיחנ…
-
9 אולם לשקיט מדון איש ורע, לתת שלום אחוה, בדינו כחש; ובעת את הרוצח אין יודע, ובצרתם כל העם צקון לחש, בגלל העם בלו מבנו פעם: חנם הומתנו, וישקוט הזעםא). אהבנו תושיה, חכמה ודעת, ויחידתנו נכבדות חוקרת: לא נשאנו פנים לבני מרדעת, ומגמתנו רק לאמת …
-
— 10 — אך לזאת נתמרמר, לזאת נעצבנו, כי הועיל לא יכלנו כרצוננו; לא כרצוננו לאדם היטבנו, לא הגדלנו תועלת אל אחינו: האיר עיני תבל הפוץ חפצנו: נעצרנו מהשלים טובות יעצנו. אז ממרום נשמע קול מרגיז ארץ, ויפתח הכרח את פיו, ויען: נצב לדין עמים יגדר כ…
-
11 שבעים עטרות זהב, ♦הלום׳ אחלמה בידי אלפי שנאן פתאום כוננו: י קדש ליהוה הנה חרות שמה, ובראש שבעים הצדיקים נתנו: עד כי ירח, אף תנור בוערה, אף החמה עצמה בושה חפרה. כל הגוים ♦חדו אז קול נשאו׳ ומלכים וישישים קמו עמדו. בלמו פה אחד "*חיו" קראו, …
-
— 12 — לא הרענו אל איש; ולכל הגבר היטבנו יום וליל, כיכלתנו. חנם היטבנו, לא הקור. ושבר הניעה מימינו את ידנו, מתן מאסנו; ובפנה נסתרת היטב היטבנו, מיראת תפארת. אולם ♦דנו לפעמים משכנו מן הטובה, מטרך לב ורעד; נרדף מאיש אזרוע לא תמכנו, לשנואי ערי…
-
13 אך דברי תעתועים כי רב זקנו, אף רב אנשי תבל בהם דבקו, לא נלחמנו בהם: פנים נשאנו אל דברי קדם, גם כי לא צדקה לא קימנום, אולם אטמנו פינו; בחרנו דומיה, ובזאת שגינו. שגינה ונירא מעם הארץ, פן יקומו עלינו וסקלונו (כ♦ הוא המון הרבה אשמה ופרץ, או …