Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 12

— 12 — לא הרענו אל איש; ולכל הגבר היטבנו יום וליל, כיכלתנו. חנם היטבנו, לא הקור. ושבר הניעה מימינו את ידנו, מתן מאסנו; ובפנה נסתרת היטב היטבנו, מיראת תפארת. אולם ♦דנו לפעמים משכנו מן הטובה, מטרך לב ורעד; נרדף מאיש אזרוע לא תמכנו, לשנואי עריצים מנענו סעד; ולנדכאים תחת יד אנשי רשע יראנו אל נפשנו מתת ישע. הוכחנו על פניו מום מועל מעל, גם השבנו רבים מדרך שחת; אך מפתן חרש זד ובליעל, כי כל מוסר השכל לא יאבה קהת. אף ♦שנא מוביחיו, אטמנו פינו, בחרנודומיה, ובזאת שגינו. חקרנו בחכמה, ואמת בקשנו; אף לא בגלל כבוד ויקר חכמנו, אף לא זהב, אף לא שם טוב דרשנו ובדברי התועים נלחום נלחמנו. הודענו בגוים בינות אין חקר, הסר מעיניהם מסוה השקר.