Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 435

Das Hohelied 485 Das Hohelied. Von Dir. Dr. Joseph Carlebach. V. Die Originalität des Hohen Liedes. Seitdem der Gedanke von der Einzigartigkeit der biblischen Literatur den engen Rahmen der entwieklungsgeschiehtlichen Forschung zu sprengen drohte, ist man nicht müde geworden, literarische Parallelen fiir die einzelnen Ausdrucksformen des Kanon zu suchen und ihre Gebundenheit an örtliche Verhältnisse, an voraufgehende oder zeitgenössische Schrifterscheinungen nachzuweisen. Diesem Schicksale sollte besonders das Liebeslied von Sulamith anheimfallen, das angeblich nur durch eine Ironie der Geschichte in der Welt der ״heiligen“ Bücher stehen geblieben sein sollte, als ein Findling profaner Lyrik in dem vielgestaltigen Parnass religiöser Dichtung. J6des armselige arabische Hochzeitskarmen sollte alsbald als hochwertiges Seitenstück zu den Gesängen des Hohen Liedes gelten, wie die Lüstlinge zur Zeit des Arnos sieh mit dem Geplärre änakreontischer Lieder auf ihren Musikinstrumenten David gleichhielten כדוד חשבו להם כלי ש*ר (Amos 6,5). Schon als Wetzstein, mit seiner Hypothese von der Hochzeitsfeier auf der syrischen Dreschtafel Beifall erntete, sammelte dieser alles, was er an vorderasiatischen Liebespoemenaufzutreiben vermochte. Nach ihm hat Gustav Dalmann eine grosszügig angelegte Anthologie arabischer Hoehzeitspoesie (Palästinensischer Diwan 1901) zusammengestellt. Dieser verdiente Forscher warnte zwar selbst vor leichtfertiger Nebeneinanderstellung dieser Liedchen mit der hehren Muse der jüdischen ועוד בכמ״ק ימצא מבואר כי האהל והארון היו בשלה ויעץ כי שכם היתה עיר קטנה סמוכה לשלה ובשכם היה המקום ראוי לאסיפת העם באספה שמה לכבוד משבן שילה . . . ואז בעת כריתת הברית הביאו הארון משלה רשים הסמוכה למען הבי־ית י^פבי האלהים .... ושם היתה בטועה האלה ונודע כי איסור הנטיעה היה רק בקביעות כמש״ל ושם לא הועמד הארון אלא לפי ש ע ה ולא ה י ה ש ם אהל מועד ב ל ר, לכן לא היה שם השש איסור נטיעת האילן כלל וכר. Nach dieser Ausführung bleibt במקדש ה׳ schwierig. Mau vergleiche מלבי״ם, der gar schreibt ״ ויקימה תחת הא^ה אשר במקדשdas Heiligtum in Siloh״!