Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 264

־פרדס 264 בשלום; ואיש לא ידע את הסוד כי דל הוא ואין ידו משגת. אך מה יעשה המעתיק האמלל אשר אנוס הוא עפ״י הדבור של המחבר לעבור במשעול צר מבלי לנטות ימין ושמאל; ודוח המושל יעלה עליו לתת תכן לבנים בתבניתן ותבן אין? גם בעל־ קנאה לא יוכל לקנא הרבה כעובדים עבודת ברך מו. אולם יש מעתיקים המתחכמים לפרוק מעליהם עול המחבר ולנתק את מוסדותיו, ויוצאים הם מן המיצר ביד רמה כבני חורין לעשות כרצונם ולשנות מלים ומבטאים ככל העולה על רוחם; נם בוחרים בשעת הדחק באלה שיש להם פנים שונים; אשר פירושם הנכון איננו ברור.אף לעצמם ומכש״ב לקוראים. כמדומה לי, המתרנם הנכבד של "דניאל דירונדא" נם הוא חכם ויבחר לו דרך קל כזה במקומות רבים (מלבד אשר קצר את ראשית הספות; למען הקל מעליו את עבודת התרגום. לא אוכל עתה להוכיח זאת לפניך באותות ומופתים חותכים מעין ״ניתי ספר ונחזה״; כלומר ־לערוך את התרגום העברי לעומת האריננל או התרגומים בשפות אחרות(המתרגם סתם ולא הודיע בהקדמתו מאיזו שפה הריק את הספות ז אבל נפשי יודעת כי בקראי את התרגום הזה; אשר ״ירוץ הקורא בו״, היתר, חלקת הלשון חשודה בעיני מאה ובמקומות לא מעטים הגיד לי לבי שהמתרגם הרשה לעצמו לקצץ בנטיעות או לשנות ממטבע שטבעה בעלת הספור, כמעט כאדם העושה בתוך שלו. אם שגיתי כחושד בכשרים ה' הטוב יכפר בעד,.. ואף גם זאת; כי באיזו מקומות קשה היה לי פשוט להבין בדיוק את כונת המחברת, ובכל עמלי לא עלתה לי לרדת לסוף דעתה. ואני, אם אינני לא סופר ולא בן סופר, אבל לא נופל אנכי מכל ״קורא יקר״ ושפת עבר לא זרה לי, כאשר תעיד עלי גם אתה. אמנם עוד הרבה יש לי לדבר באזניך ע״ר התרגום הזה בפרטיו; אבל קצרה ההוספה מהכיל את דברי. ואולי כאשר יבא לידי הספר "תולדות השלמת האדם" לליפערט גם כן בהעתקת ר״ר פרישמאן; עוד אשוב לדבר הזה במכתב מיוחד. מכתב ב, ♦ בן־אביגדור לא ייעף ולא ייגע, בימים האלה קבלתי בבת אחת חוברות אחדות חדשות מהוצאת ״ספרי אגורה״ קבוצה שניה. מעצמך תבין כי הספרים הקטנים האלה כיון שהגיעו לידי לא החמצתים אף רגע; אך בלעתים תיבף כבכורה בטרם קיץ ויהיו בפי... איך היו בפי? האמינה לי; אחי; שלא אוכל לבדר לך ולהטעים לפניך בשפה ברורה את הטעם שהרגשתי בקריאתי, מפני טעם פשוט מאד שגם לי בעצמי לא הוברר הדבר בשעת הקריאה, קראתי ונהניתי באיזו מקומות הנאה רוחנית; מעין אותה ההנאה שיש לנו בקריאת דבר טוב באמת; אבל באותו זמן הרגשתי גם כן שהמקרא