Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 228

פ ו ו 6 22$ הגישה אליו את המטפחת, יעצה לו לבחר הטוב שבאבל. וכה הרגל שמואל עם עדה, עד כי בקש ומצא לו עת לשוחח עמה בסתר לבל יודע לאדון ולגבירה... ומה צר היה לו כאשר היה אנוס להפסיק את שיחתו הנעימה לרגלי עבודתו... - עבודה ארורה!- חשב אז שמואל - בכבל אחרי האסור תמשך תמיד אחרי ואי אפשר להפטר ממנה ... אז נפקחו עיניו וירא, כי.אין לו גם רגע אחד אשר עליו יוכל לאמר-לי הוא , בו אני.האדון ועושה מה שלבי חפץ. תמיד העול והמוטות על.צוארו, תמיד הוא מושך את המשא הכבד המוטל עליו, מושך מבלי ראות את הגבול, את המטרה... כן עברו ימי בחרותו ובן תעבור גם שחרותו, במו איננו אדם חי, כמו אין לו צרכים אחרים מלבד צרכי אדוניו. עבודה בלי מנוחה - קללה שאיננה כתובה בשתי התוכחות ... לפניו נקרה איזה ספר כתוב בשפת עבר ביד אחד הסופרים בני־־הדור, ויקרא בו שנים שלשה עמודים, ויזכר את ימי ילדותו, את הימים אשר היה לו עסק עם ישעיהו! ירמיהו, יחזקאל ודניאל; ונם קרא איזו שירים וספורים, ולבו נמשך אחרי חזיונות מאפו, שולמאן... אז חיה חיי רוח, מחזות נעימים, מחזות קדש רחפו תמיד לנגד עיניו, ועתה מה? עתה ננזו עברו כל המחזות ההם ואין לו בעולמו אלא מעט אכילה! מעט שנה, ועבודה הרבה, הרבה מאד! ומה אני מקבל בעד עבודתי הרבה והכבדה? - חשב שמואל - אך שקלים אחדים ההולכים תמם. ובכן לנצח אהיה משרת בעד פת לחם יבש, לנצח לא אבנה לי בית ולעד לא אדע מנעמי החיים, תענוגי אהבה ורעות, תענוגי הגיון בספר... ״פת הלחם הוא הדבר היותר יקר בתבל - אמר לי אבי - היא יסוד החיים, ואם חפץ חיים אתה שמר את פת לחמך, ועבדת את אדונך באמונה״.,. אך מה בצע בחיים כאלה, שבהם האדם איננו מוצא כי אם פת הלחם? לא! מלבד פת לחם נחוץ לאדם עוד דברים רבים, אשר נם בלעדם אי אפשר לו להתקיים ... ואם הוא מתקיים בלעדם - אוי לו ואוי לקיומו!... אני אעזב את מקומי פה ואבקשה לי מקום אחר - אמר שמואל - אבקשה לי עבודה באיזו חנות שמסחרר. הוא רק עד השעה השביעית או השמינית בלילה. ואז אדע כי יש לי מנוחה איזו שעה ביום. מה מאד חפץ אנכי לחזר על למורי שלמדתי בילדותי! הן עוד לא שכחתים כלם. אבל איך אראה אז את עדה? עתה יקרו רגעים אחדים אשר בהם אוכל לדבר עמה, ואם אינני יכול לדבר עמה, הנני, לכל הפחות, רואה אותה בעיני איזו פעמים בכל יום, ואם אצא מזה הלא נם את פניה לא אראה עוד,.. ולי מה נעמו