Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 209

209 ,החסידים" הראשונים בארץ ישראל בארי ויתנשא או אולי ירד מטה מטה ולא יעמוד בנסיון ח״ו״ יפ׳ ויגש>. לפעמים הוא מביא דברים בשם האבן־עזרא ״ הרמב״ם וכדומה. את האחרון הוא מכבד ומרומם / ובמקום אחד מנין עליו ועל דעתו בספר "המורה" ננד השגות הרמב״ן אשר נקדש אצל המקובלים (פ׳ וישב*; אך במקום אחר הוא כותב עליו כזאת: "והנה הרמב״ם כתב טעם למצות מילה להתיש כה המתאוה, והאמת כי הוא ז״ל הוציא מפיו הקדוש דברים אמיתים העומדים ברומו של עולם, א ע פ ״ י שלא כיון ב ה ם״ <פ׳ לך לף ואח״ב הולך ר׳ מענדיל ומעמיק דעת הרמב״ם הישרה, כלומר מטביעה לגמרי בתהום סודות ובונות חסידיות, אשר מהן היה יבול בך־מימון להזדעזע בקברו... בכלל נכרים בדרשות ר׳ מענדיל סימני רינוריזמום והנטיה לחומרא בענינים המסורים ללב 0 - וזה הוא הקצה האחרון מדרך הבעש״ט, אשר את שמו יעלה המחבר על שפתו בחרדת קדש, באשר ראינו למעלה; אך מצד השני רחוק הוא מהזיות ומופתים שנמשכו אחריהם רוב צדיקי אוקריינא. השקפות ר״מ על מצב ב״י בדורו נוכל לראות מאנרותיו שהריץ לאנשי שלומו ברוסיא; מהן נדע נם את יחוסו לשאר מנהיגי הכת ובו׳. המכתבים האלה יוכיחו, כי בשנים הראשונות אחרי אשר עזב ר״מ את צאן מרעיתו ברוסיא לא חדלו עוד חסידיו מפנות אליו בשאלות שונות בעניני חול וקדש (אף כי נשאר אתם הרש״ז" שכנראה לא נבחר עוד לראש על כל אגודות החסידים בפלכי הצפון). בתשובה אחת כותב ר׳ מענדיל לאנשי שלומו אשר נבוכו ולא ידעו את מי יבחרו עליהם לראש: ״ועל דבר אשר העמיקו שאלה , אם הנבה למעלה איזה איש צדיק עליהם מן המפורסמים גדולי הצדיקים , להביא למדינות רוסיא <הלבנה>, שיורם הדרך ילכו בה, - לכן אחרי אשר בעצתי ישאלו, קודם כל מחויבים להאמין לדברי הנאמרים באמת בלי שום פניות עצמית ח״ו... עד בשחק נאמן עלי כי אוהב אני את בל הצדיקים המפורסמים שבמדינות וואלין וליטא וכולם לא נחשדו בעיני ח״ו... אבל אם לי ולקולי ישמעון, יספיק להם מעט הכמות ורב האיכות המבואר באגרת הלז על זמן מה, וזמן מה יתקרבו אל הצדיקים והחסידים הרבנים השלמים ובו׳. ואי״ה לשנה הבע״ל יודיעוני מערכם וממעמדם אם דברי עשו פירות בגשמיות ורוחניות, ואוסיף ידי שנית לנקות שאור שבעיסה... וזהו ברור אצלי: אפילו יהיה מי שיהיה לרב לכם, כל דרכיו לא יסכונו לפניכם ותאבדו דרך ה׳. בכן חלילה לכם מעשות זאת, שהרי מנוער נשאתי אתכם. *) אחרי כתבי זאת מצאתי בס׳ "עירין קדישין" המיוחס ל״הצריק'" ישראל* מרחץ שנדפס מחדש בווארשא ע״י הר״א וואלדין מחבר ס׳ ״שם הגדולים החדש׳/ כדברים האלה: "סיפר(ר׳ ישראל ממזין) שהרב הגדול והקדוש ר׳ מענדיל מוויטעבסק בעהמ״ס "פרי הארץ" התנהג א״ע בלבוש גיאות״(דף י״ז.). אם קבלה היא נקבלה .— 2) אגרת א׳ בסוף ספר ״פרי הארץ״, קאפוסט, תקע״די בהוצאות החדשות מספר זה נשמטו דברים הרנה מהאגרות מטעמים ידועים.