Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 208

פרדס 208 למעזריטש, לשמוע תורה חדשה מפי המגיד. שם למד את דרכי החסידות ויתחבר אל בני ארצו ר׳ מענדיל מוויטעבסק ור׳ זלמן מליאזנא - ויהיו לאגודה המשולשת, שנועדה להפיץ את תורת החסידות בפלכי רוסיא הלבנה 0. ומזה נראה ברור ששני הצדיקים האלה, ר׳ מענדיל ור׳ אברהם, לא במקרה נזדמנו לפונדק אחד באה״ק. אגדותיהם מטבריא ומעשיהם יוכיחו בי שניהם - או גם שלשתם - החליטו מקודם לכונן מושבה של חסידים באה״ק, שתהיה למופת לבל בני הגולה, ולפרוש משם עד חו״ל את דנל החסידות הנקדש בקדושת הארץ. כן נוסדה (לערך בשנת תק״מ - תקמ״א) אגודה של חסידי רוסיא בעיר טבריא תחת הנהנת ר׳ מענדיל מוויטעבסק ור׳ אברהם מקאליסק עוזרו וחברו. בכל שבת ושבת התאספו חברי האגודה לשמוע דברי תורה ומוסר מפי רבם הזקן ר׳ מענדיל. תוכן הדרשות האלה נרשם בקיצור נמרץ ע״י אחד מתלמידיו(החסיד ר׳ אלעזר זוסמן סו״ד דארעא קדישא) וימים רבים אחרי מות המחבר נדפסו בם׳ "פרי האיץ" בשנת תקע״ד בהשתדלות המדפיסים הידועים דקאפוסט, שסרו למשמעת הרש״ז מלארי. שיטת ר׳ מענדיל בחסידות ממוצעת היא בין תורת המגיד ושיטת בעל "התניא". הצד השוה שבהן (בשיטות ר״מ והרש״ז) הוא ששתיהן רחוקות מתמימות הלב והאמונה הפשוטה של הבעש״ט, המורכבת מהכרה נבואית רמה ומילידי הדמיון ההמוני... בדרשות ר׳ מענדיל בולט ויוצא יסוד האצילות והרוחניות המשתרר על הכל ומבטל את הכל, אף את רגשות הלב. אן אין אנו מוצאים פה נם את הסדר ההגיוני ובירור הדעות של שיטת הרש״ז, המעורבת בפילסופיא דתית ודורשת לדעת ולהכיר <חב״ח ואח״כ להתרגש, ולא לבוא לידי הכרה ע״י התרגשות בלבד כדעת הבעש״ט והננררים אחריו. ר׳ מענדיל הולך בדרך הממוצע ודורש 5 "נח היה צדיק באמונתו בלי שום השנה עיונית, ואברהם הכיר את בוראו ע״פ עיון והתבוננות, ואחר כל זה היה תמים במעשיו״ <פ׳ לך לף - ואיננו מבכר פני האחד על משנהו. חוזר הוא על מאמריו של המגיד בענין "התקשרות אל הש״י", "התחזקות היראה׳/ "בטול העצמיות" <ע״ד ״והחכמה מאין תמצא״- ממי שמשים א״ע כאין), "הדבקות" אשר בלעדה "אינם מועילים לאדם כל התורה והמצוות" (פ׳ כי תשא); אך בענינים אחדים הוא מתנגד לדעת צדיקי דורו, שדרשו על היסוד של "העלאת מחשבות זרות לשרשן" כמה דרשות של דופי 2) והכשילו בזה את ההמון. ״אסור לו לאדם - אומר ר׳ מענדיל - להביא א״ע לידי נסיון להכניס א״ע במחשבה זרה בכדי להעלותה ח״ו, כי מי יודע אם יתגבר *) ע״ד ו״א מקאליסק עיין שה״ג החדש בערכו; ״כנסת ישראל״ להרש״י פין ח״א, 59; "פרי הארץ" הנ״ל; קובץ אגרות החסידים מא״י הנזכר לעיל.—2)ולא נקה מזה גם בעל "חולדות יעקב יוסף׳/ הפטיש החזק של החסידות . עי׳ לדוגמא בספרו פ׳ ויקהל: ״איך יתקן מחשבות זרות, אם הוא הרהורי נשים יכון להעלותם ולדבקם בשרשם שהוא חסד" ובו/ ועוד רבות כאלה תמצא בספריו ובספרי שאר צדיקי אוקריינא, שהורו גם להמציא מחשבות זרות בכדי"למשוך מהן הניצוצות הקדושות".