Pardes · 1894-01-01 · 2 (1894) · p. Seite 207

207 ,החסידים" הראשונים בארץ ישראל1 ״בשליחותו׳/ ונפטר בדרך מסעו? מקום קבורתו, לסי מסורת החסידים, הוא בעיר חוואסטוב יפאסטוב?) אצל קבר ר׳ אברהם המלאך בן המגיד ממעזריטש 0 . בעת ההיא עמדו בראש אנודת חסידי ליטא'בטבריה שני ״צדיקים״ מפורסמים: ר׳ מענדיל מוויטעבסק ור׳ אברהם מקאליסק, הראשון היה מבחירי תלמידיו של המניד ממעזריטש והוא נטע את תורת החסידות בצפון תחום מושב היהודים. בשנות השבעים למאה העברה(80 - 770!) היה ר׳ מענדיל רבם של החסידים שנתרבו אז בוויטעבסק, מאהליב ושקלאוו ויעוררו שם חמת הרבנים והגאונים(החרמות הידועים משנת תקל״ב בווילנא ותקמ״א ביריד זעלווא). ר׳ מענדיל היה נאמן לשיטת החסידות ע״פ דרך המגיד, אך כתורני ומקובל לא נהג א״ע בדרך שאר חבריו מבית־ המדרש של מעזריטש, הצדיקים ובעלי המופת, ולא התהלל במתת שקר למשוך אליו את לבות ההמון. באשר פנה אליו אחד מחסידיו בבקשה "עבור בנים"/ ענהו ר׳ מענדיל במכתבו כדברים האלה: ״אבל על עיקר בקשתו עבור בנים, אחרי רואי נודל תפלתו והשתטחותו לפנינו וטענותיו העצומות,..בושת פני ב ם ת נ י: כ י התחת א ל ק י ם אני? היה היה דבר השם ביד הבעל שם <הבעש״ט) ויגזור אומר ויקם? אחר היה ומהקדמונים לא קם כמוהו, ואחריו לעפר מי יקום?הגם שכמה גדולי צדיקים שבדורנו פה להם וידברו את אשר יבשרו,לא כן אנכי עמדי"3). התשובה הזאת נשלחה מא״י, אבל אין ספק שבבר בארץ מולדתו התנהג ר׳ מענדיל בדרך הזאת ולא השפיל את מעלת רוחו לעשות בה פרקמטיא, את המרה הטהורה הזאת הנחיל למורשה גם לתלמידו וחברו ר׳ שניאור זלמן מליאזנא אשר עלה בקרוב לגדולה. " בשנת תקל״ט או תק״מ עזב ר׳ מענדיל את ארץ רוסיא ויסע לארץ ישראל. תלמידו הנאמן הרש״ז לוהו עד גבול תוגרמה, ובמאהליב ע״נ דניסטר נפרדו איש מעל אחיו 5). ר׳ מענדיל בא לטבריא שכבר היתה שם כנופיא של חסידים מבני בריתו. אחריו או בצוותא חדא עמו בא שמה גם הר״ר אברהם קאליסקר גקאליסק עיר קטנה בפלך וויטעבסק*, תורני גדול וחסיד נלהב. בבחרותו למד ר׳ אברהם בבית־מדרשו של הגאון ר׳ אליהו, אך כשהחלה החסידות להתפשט בליטא במסתרים, עזב התלמיד הצעיר את בית מדרשו בווילנא ויברח אל מחנה "האויב"-־ נ)םה״ד החדש 34; המחבר לא ידע מאומה מנסיעת ר״י פאלצקר לא״י, ובכ״ז לא יחדל מלספר ממנו נפלאות . — 3) "פיי הארץ״ (קאפוסט תקע״ד), כסופו, אגרת שניה . — 3) "שלחן ערוך״ של הרש״ז, בהקדמה לח״א; שה״ג החדש באות ז׳ סי׳ י״ג. זמן נסיעתו של ר״מ לאה״ק נובל לברר באופן זה •. לפי דברי כני הרש״ז בהקדמה לשו״ע היה אביהם בבן שלשים שנה בהיותו במאהליב ע״נ דניסטור (והרש״ז נולד בשנת תק״ח); ומיתר המקורים נודע לנו שהרש״ז לוה את מורו עד הגבול בנסיעתו לא״י, וא״ב היתה זאת לערך תקל״ט או תק״מ. הגדת שה״ג החדש שהרש״ז נסע עד סטאמבול אין לה בל יסוד .-